צמחים נוגדי סרטן

מחלת הסרטן עתיקה ויש עדויות לקיומה כבר לפני אלפי שנים. בכמה מומיות שנמצאו בפירמידה הגדולה בגיזה שבמצרים התגלה סרטן העצמות. פפירוס Ebers, שנכתב בשנת 2555 לפני הספירה, מתאר את המחלה וממליץ על שיטות טיפול בה.

בתרבויות שונות תוארו למעלה מ-3,000 צמחים מומלצים לטיפול בסרטן. חלקם נחקרו ואכן נמצאה בהם פעילות נוגדת סרטן. הם פועלים לפי מנגנונים שונים: צמחים ציטוטוקסיים, המעכבים חלוקת תאים על ידי כך שהם נקשרים לטובולין או למיקרוטובול; צמחים מעודדים אפופטוזיס – "התאבדות" של תאים; צמחים המעכבים ייצור כלי דם חדשים ובכך מונעים את התפתחות הגידול; צמחים המגבירים את פעילות מערכת החיסון או שהם נוגדי חמצון יעילים ובכך מסייעים במניעת סרטן.

נתאר כמה צמחים שהשימוש בהם כנוגדי סרטן היה נהוג ברפואה המסורתית, ושפעילותם זו הוכחה במחקרים מדעיים.

חבלבל השדה הוא צמח עשבוני המשתייך למשפחת החבלבליים (Convolvulaceae). למעלה מ-20 מיני חבלבל גדלים בר בארץ. זהו צמח מטפס או זוחל, נפוץ מאוד בארץ וידוע כעשב רע המתרבה בקלות גם על ידי קטעים של קני שורש. הוא פורח בחודשים מארס עד נובמבר, צבע פרחיו לבן או ורוד. הוא נפוץ ברוב הארצות של צפון כדור הארץ, ובכל מקום התייחסו אליו כאל עשב רע. שימוש רפואי נעשה בנוף הצמח.

המחקר נעשה על ידי שני חוקרים אמריקאים, אב ובן: Hugh D. Riordan ו-Neil H. Riordan. הם הסתמכו על ידע מסורתי של האינדיאנים. בתחילת המחקר הם בדקו את יעילות הצמח כהורס תאי סרטן, והתוצאה הייתה שלילית. הצמח גם לא נמצא יעיל להגברת הפעילות של מערכת החיסון. לאחר כמה שנות ניסויים גילו החוקרים שהחבלבל מעכב התפתחות של כלי דם חדשים – angiogenesis.

גידול סרטני אינו יכל לגדול יותר מ-2 ממ"ק מבלי ליצור כלי דם חדשים. האספקה המגיעה מהקפילרות אינה מספיקה לצרכים המטבוליים של הגידול. כלי הדם החדשים נוצרים מוורידים קטנים או מקפילרות. התאים הסרטניים מפרישים ציטוקינים המעודדים ייצור של כלי דם חדשים. ללא אספקת דם, הגידול הסרטני מצטמק ולפעמים נעלם.

המרכיבים הפעילים בצמח הם proteoglycan molecules- PGM, שהם תערובת של חלבונים קשורים לסוכרים. בנוסף מכיל הצמח אלקלואידים: pseudotropine tropine, meso-cuscohygrine, שהם רעילים לעכברים.

הניסויים הראו שיעילות הפרוטיאוגליקנים עולה באופן משמעותי כאשר מצרפים אליהם  muramyl polysaccaride-glycan complex- MPGC. Muramyl הוא פפטיד המצוי בדופן התא של חיידקים גרם-חיוביים. משתמשים בו כמיצוי מנוקה של דופן תא החיידק כדי להמריץ פעילות של מערכת החיסון, שמכירה אותו כחומר זר והיא משופעלת להגנה בלתי ספציפית. התגובה החיסונית מוגברת הודות לתוספת של הפוליסכרידים העשירים במנוז, והם מסייעים לבליעה של המקרופאגים. ה-muramyl מגביר ייצור של אינטרלויקינים ושל TNF- Tumor Necrotic Factor.

אינטרלויקין 12 הוא אימונוסטימולנט ואחד ממעכבי ייצור כלי דם חדשים היעילים ביותר. Beta 1,3 glucan מגביר פעילות של מקרופאגים, מסייע לדה-טוקסיפיקציה ומגביר הגנה בפני תאי סרטן.

הניסויים הראשונים נערכו בעכברים. עכברים נגועים בקרצינומה של הריאות חולקו ל-3 קבוצות: קבוצה אחת טופלה ב-250 מ"ג ליום של PGM, השנייה ב-1,000 מ"ג ליום, והשלישית הייתה קבוצת ביקורת שקיבלה פלצבו. התוצאות הראו פעילות תלויית מינון. בקבוצה שקיבלה 250 מ"ג הצטמצם הסרטן ב-54%, ובקבוצה שקיבלה 1,000 מ"ג הוא הצטמצם ב-77%. כאשר בדקו את החומר על סוגי סרטן שונים, התברר שהוא פועל באותה צורה על כל סוגי הסרטן. בנוסף, המיצוי מהחבלבל עודד עלייה במספר הלימפוציטים, ובכך הוא גם הגביר את פעילות מערכת החיסון נגד סרטן.

מינון: המלצת החוקרים היא להתחיל את הטיפול עם מינון גבוה, הכולל 6 קפסולות ליום של מיצוי חבלבל ו-6 קפסולות של MPGC המכיל 250 מ"ג של Lactobacillus fermentum ו-50 מ"ג של glucan 1,3. בהמשך, כאשר הגידול מצטמק, מומלץ לרדת ל-4 קפסולות ליום של מיצוי החבלבל ושל ה-MPGC. לא נקבע עדיין משך זמן הטיפול והמינון המומלץ לטיפול ארוך טווח.
 
החבלבל אינו רעיל עד מינון של 20 ג' לק"ג. החוקרים ממליצים להכין חליטה מכמות גדולה של עלים בתוך מים רותחים ולשתות אותה במשך היום. השם המסחרי של התכשיר שהכינו החוקרים מהחבלבל הוא VascuStatin.

התוויות נגד:  אינו מומלץ לחולי לב, לנשים הרות ומיניקות, למי שעבר ניתוח וכן במקרים של פציעה. הסיבה היא שאצל חולי לב יצירת כלי דם חדשים היא חיונית, בתקופת ההריון דרושים כלי דם חדשים עבור העובר, והם הכרחיים גם במקרים של פציעה או ניתוח.

ספרות:

1. Walker M. Angiogenesis Inhibitin Derivet from Bindweed herbal extract, Townsend letters for Doctors and Patients, May : 85-88, 2002
2. Riodan NH. Meng X. Riodan HD. Anti-angiogenis anti tumor and immunostimulatory effects of a non-toxic plant extract (PGM). A poster presentation at the Comprehensive Cancer Care 2000 Conference held in Arlifton, Virginia, June 2000
3. Lane IW and Comac L. Sharks don’t get  Cancer. Garden City Park, N.Y. Avery Publishing Group, Inc, 1992, P. 41
4. Focus: The Allergy  Research Group Newsletter, Hayward, California August 2001, p. 4

הצמח משתייך למשפחת האנוניים (Annonaceae). משתמשים בפירות, בענפים צעירים ובחוטרים. הפאו פאו הוא נציג יחיד של משפחת האנוניים באזורים ממוזגים. רוב בני המשפחה הם עצים טרופיים ירוקי-עד. הוא גם העץ היחיד הנשיר במשפחה זו. מוצאו ממזרח ארה"ב ומזרח קנדה והאינדיאנים הפיצו אותו עד טקסס וקנזס.

גובהו של הפאו פאו 6-8 מ', העלים רחבים, צבעם ירוק כהה, דומים לאלה של האנונה, מה שמשווה לעץ מראה טרופי. בסתיו, בעונת השלכת, העלים מקבלים צבע צהוב זוהר. מכל פרח צומחים כמה פירות, בדרך כלל שישה, אבל לפעמים גם תשעה. הפירות מתוקים ומזינים ומשמשים מזון לאנשים רבים. הפירות הבשלים צבעם צהוב. משקל הפרי 200-400 ג', ולפעמים אפילו 600-800 ג'. עץ אחד נותן כ-30 ק"ג פרי.
 
הפרי מכיל: 18%-20% סוכרים, 1.2% חלבונים, 1.2% שומנים, 2.6% סיבים, חומצות אמיניות, ויטמין A ו-C ומינרלים רבים. ערכו התזונתי 80 קלוריות ל-100 ג' של ציפת הפרי. מינרלים עיקריים: סידן 63 מ"ג ב-100 ג', אשלגן 345 מ"ג ב-100 ג', זרחן, ברזל, אבץ, נחושת ומנגן.

הצמח מכיל כ-50 acetogenins שנחשבים למרכיבים הפעילים העיקריים של הצמח, וכאחראים לפעילות האנטי-סרטנית שלו. הזרעים מכילים אלקלואידים. acetogenins הם מרכיבים הנוצרים מדחיסה של שאריות של אצטט, המתחברים ראש אל זנב. בתהליך הסינתזה שלהם נוצרות מולקולות טבעתיות ממולקולות ליניאריות.
רפואה מסורתית: הפרי נחשב למשלשל ונהגו להשתמש בו למניעת עצירות. העלים נחשבים לדיורטים. בשימוש חיצוני השתמשו בהם לטיפול בכוויות, כיבים ואבצס. הזרעים הם נרקוטיים וגורמים לבחילה. נהגו להשתמש באבקה מהזרעים כדי להרוג כינים. הזרעים הורגים חרקים והשתמשו בהם בחקלאות ללוחמה נגד מזיקים. מציפת הפרי הכינו צבע צהוב, ומהסיבים שבקליפה הפנימית של הגזע הכינו חבלים חזקים.

ה-acetogenins מעכבים באופן סלקטיבי ייצור של ATP במיטוכונדריה של תאים סרטניים. כתוצאה מכך חל עיכוב בגידול של כלי דם המזינים את התאים הסרטניים. בנוסף, הם מעכבים תאים בעלי תנגודת לתרופות (MDR- multiple drug resistance).

רוב הגידולים הסרטניים מכילים כ-2% של תאים בעלי תנגודות לתרופות. הכימותרפיה אינה פועלת על תאים אלה. לאחר מחזור הטיפולים הראשון בכימותירפיה, התאים הרגישים לתרופה נהרסים. מתקבל הרושם שהגידול הסרטני אמנם קטן ושהטיפול הצליח. אבל התאים שאינם רגישים לתרופות לא נהרסו והם מתרבים. כך נוצר גידול חדש המורכב כולו מתאים שאינם רגישים לתרופות. במחזור הטיפולים השני בכימותירפיה לא תהיה לתרופות השפעה על הגידול, כי הוא מורכב מתאים שאינם רגישים לתרופות.

פאו פאו הוא הצמח היחיד שנמצא יעיל נגד תאים אלה. במחקר שנעשה באוניברסיטת Purdue על ידי חוקר בשם
J. McLaughlin השתמשו במיצוי מהחוטרים והענפים הצעירים. המחקר בדק את יעילות הפאו פאו בקרב 100 חולי סרטן, ונמצא כי היה יעיל ב-50% מהמקרים. בבדיקות in vitro השמיד מיצוי מהצמח את כל התאים העמידים. מחקר אחר הראה שהאצטוג'נין bullatacin הוא ציטוטוקסי לתאים עמידים לתרופות, שנלקחו מאדנו-קרצינומה של השד
 (1). ה-bullatacin היה ציטוסטטי גם לגבי תאים בלתי-עמידים לתרופות. במחקר נוסף (2) נבדקו 14 אצטוג'נינים מפאו פאו. פעילותם נבדקה על תאי סרטן השד בתרבית, העמידים נגד adriamycin, vincristine ו-vinblastine.

החוקרים הסיקו שלאצטוג'נינים יש פוטנציאל כימו-תרפויטי במיוחד לתאי סרטן עמידים לתרופות (2). אצטומיצין נוסף, trilobalicin, שבודד מפאו פאו, היה ציטוטוקסי כלפי תאי סרטן שבודדו משישה חולים בסרטן הריאות והשד (3).
מחקר אחר הראה פעילות אנטי-סרטנית של אצטוג'נינים שבודדו מקליפת הגזע של העץ (4).

תופעות לוואי: בכמה מקרים דווח על בחילה.
 
מינון: קפסולה אחת עם האוכל 4 פעמים ביום.

מקורות

1. Oberlies NH. et al. The Annonaceous acetogenin bullatacin is cytotoxic against multidrug-resistant human mammary adenocarcinoma cells. Cancer Letters; 115: 73-79, 1997
2. Oberlies NH. et al. Structure- activity relationships of diverse Annonaceous acetogenins against multidrug- resistant human mammary adenocarcinoma (MCF-7/Adr) cells. J. Med. Chem; 40: 2102-2106, 1997
3. Zhao HK. et al. Additional bioactive Annonaceous acetgenins from Asimina. Bioorg Med. Chem; 5: 501-506, 1997
4. Zhao GX. et al. Biological active acetogenins from stem bark of Asimina   triloba. Phytochemistry;. 33: 1065-1073, 1993

הדבקון הוא חצי טפיל הגדל על עצים פונדקאים שונים. העלים שלו ירוקים והוא מטמיע, אבל נובט על ענפים של עצים ומקבל מהם מים ומינרלים. בארץ גדל המין דבקון הזית. משתמשים בעלים ובתכשירים שמכינים מהם.

המרכיבים הפעילים של הצמח כוללים לקטינים, ויסקוטוקסינים, חלבונים בסיסיים, אלקלואידים ציטוטוקסיים ופוליסכרידים. הצמח הוא אימונוסטימולנט. הוא מגביר ציטוטוקסיות ספונטנית של תאי הרג טבעיים, מגביר ייצור אינטרפרון בתאי T- לימפוציטים ו-Tumor Necrotic Factor במקרופאגים

.

ללקטינים, ובעיקר ללקטין mistltoe ML-1, יש פעילות ציטוטוקסית והם מעכבים גידול תאים. הפעילות שלהם תלויה בעץ הפונדקאי שעליו גדל הדבקון ובסוג התא המעוכב. Mistltoe ML-1 בנוי משתי שרשראות. שרשרת A היא אנזים בעל תכונות ציטוטוקסיות, הגורמות לעיכוב סינתזה של חלבון ריבוזומלי. שרשרת B היא הלקטין הקושר פחמימנים.

לקטין ML-1 נקשר באופן ספציפי ל-D galactose המצוי בממברנה של התא, ובכך גורם לצימות תאים. הלקטינים גורמים לירידה בחיוניות התא וביכולת ההתרבות שלו, ובהמשך למות התא. המנגנון הגורם למוות הוא כנראה apoptosis, שהוא מנגנון אקטיבי המשתתף בוויסות של גדילת תאים במערכות ביולוגיות רבות. הוא מאופיין ב"התאבדות" של תאים. הלקטינים של הדבקון משרים apoptosis רק בתאים סרטניים. שרשרת B של הלקטין גורמת לסטימולציה של מקרופאגים ומונוציטים ולשחרור ציטוקינים, ובכך להגברת התגובה האימונית נגד תאי סרטן.

הדבקון הלבן מעכב התפתחות של גידול, אך אינו גורם לנסיגה וריפוי. הוא נחשב לכן ל-cancerostatic. תכשירים מהדבקון משמשים לטיפול בסרטן הקיבה, הרקטום, השד והמעי, בדרך כלל בנוסף לטיפול קונבנציונלי של ניתוח או הקרנות. להכנות מהדבקון אין תופעות לוואי קשות, כגון בחילות, הקאות, איבוד שיער ופגיעה במוח העצם.

מכינים מהצמח כמה תכשירים.Iscador  מיוצר מצמח שגדל על עצים פונדקאים שונים. מציינים את שם הצמח על התכשיר והוא ניתן בהזרקה תת-עורית. התכשיר נחקר ונמצא יעיל לעיכוב התפשטות של סרטן ולהארכת מצב של רמיסיה.

מקורות