אדום – כחול לבן: השפעת רכיבי העגבנייה על מניעת מחלות ניווניות

העגבנייה זכתה לפופולריות שלה בגלל טעמה המיוחד וצבעה האדום האופייני, אולם בשנים האחרונות גוברת ההכרה שבנוסף לכך יש לה ערך תזונתי ייחודי. תחושה זו מגובה בשורה ארוכה של פרסומים מדעיים המצביעים על קשר מובהק בין תזונה עתירת עגבניות ומוצרי עגבניות לבין הקטנת הסיכון ללקות במחלות ניווניות מסוימות.

החוקרים מייחסים את השפעתה המבורכת של העגבנייה לליקופן, הקרוטנואיד המקנה לה את צבעה האדום. מולקולת הליקופן מהווה שרשרת ארוכה של קשרים כפולים מצומדים, שמספרם עולה על אלה הנמצאים בבטא-קרוטן או בכל קרוטנואיד אחר בטבע (ציור מס' 1).

מבנה זה מקנה לליקופן את תכונותיו המיוחדות כמנטרל רדיקלים חופשיים ומונע חמצון ביולוגי יעיל ביותר. רדיקלים חופשיים, בעיקר אלה של חמצן, גורמים נזק לרכיבים חיוניים של תאי הגוף כמו ה- DNA, חלבונים, אנזימים ושומנים. החוקרים מאמינים שהנזק של הרדיקלים החופשיים, ובייחוד אלה המבוססים על חמצן (Reactive Oxygen Species – ROS), גורם להתפתחות שורה של מחלות ניווניות (ציור מס' 2)

האדם המודרני חשוף יותר מבעבר לרדיקלים חופשיים בגלל מפגעים סביבתיים ובגלל תוחלת החיים שלו שנתארכה. כתוצאה מכך ישנה עלייה רצופה בשיעור התחלואה במחלות לב ובסוגי סרטן שונים. במקביל מתרבים המחקרים המחפשים דרכים לחזק את מערכת ההגנה הטבעית של הגוף, המהווה מחסום לתוצאות פעילותם ההרסנית של הרדיקלים החופשיים.

הליקופן (1) ידוע כמנטרל מעולה של ROS ומכיוון שריכוזו בעגבניות גבוה, החוקרים מייחסים לו את ההשפעה החיובית של העגבנייה על בריאות האדם.

מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות המקצועית, המצביעים על קשר מובהק בין תזונה עתירה בעגבניות לבין הקטנת הסיכון ללקות במחלות לב ובסוגי סרטן שונים.

Giovannucci Dr. מאוניברסיטת הרווארד פרסם מאמר שסקר 72 מחקרים אפידמיולגיים, שבדקו את הקשר בין צריכת מוצרי עגבניות שונים וריכוז ליקופן בדם הנבדקים, לבין הסיכון ללקות בסרטן (2).  החוקר מצא יחס הפוך ב-57 מהמחקרים, וב-35 מהם היחס היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. מתוך 72 המחקרים שנסקרו לא היה אפילו אחד שהצביע על עלייה בשכיחות המחלה בקבוצות שצרכו ליקופן.
 
הקשר החזק ביותר במחקרים שנסקרו נמצא בין צריכת עגבניות לבין מניעת סרטן הערמונית, הריאות והקיבה, אך נצפתה ירידה גם בסרטן הפנקריאס, המעי הגס, הוושט, הפה, השד וצוואר הרחם. על סמך מחקרים אלו הציע Giovannucci Dr. את ההנחה שליקופן תורם למניעת סרטן.

Giovannucci Dr. עצמו ערך מחקר רחב-היקף בו השתתפו כחמישים אלף רופאים ברחבי ארצות הברית. המחקר בחן את הקשר בין הרגלי התזונה לבין שכיחות סרטן הערמונית. בתום המחקר, שנמשך עשר שנים, קבעו החוקרים שחלה ירידה של 30% בסיכון לחלות בסרטן הערמונית בקרב אותם נבדקים שצרכו מוצרי עגבניות שהכילו מעל 6 מ"ג ליקופן ליום, לעומת אלה שצרכו כמות מועטה בלבד של ליקופן. רכיבים אחרים, כולל קרוטנואידים לא הראו מגמה חיובית דומה (3). מדענים אחרים המשיכו את מחקריו של Giovannucci הקושרים את הליקופן ומוצרי עגבניות עם מניעת סרטן הפרוסטטה.  Etminan (4), סקר 21 עבודות שנעשו לאחר פרסום עבודתו של Giovannucci Dr. ואישרו את ממצאיו.

Dr. O. Kucuk ערך ניסוי בו השתתפו 35 גברים שעמדו לפני ניתוח הסרת בלוטת הערמונית בגלל סרטן. הוא מצא שאצל אותם חולים שקיבלו במשך שלושה שבועות מדי יום 250 מ"ג אולאורזין עגבניות המכיל ליקופן, הגידולים בבלוטה שהוסרה היו קטנים יותר וערכי PSA אצלם ירדו באופן משמעותי (5).

המחקרים השונים מראים שהאפקט החיובי של מוצרי עגבניות על הבריאות מתחזק ע"י בישול ובנוכחות שמן (3) (6) הואיל וגורמים אלה משפרים את זמינות הליקופן.

המקרים שזכו למרב תשומת הלב וגרמו לפרסומו של הליקופן, קושרים אותו, כאמור, למניעת סרטן הערמונית, אולם יש גם מחקרים אחרים המצביעים על תרומתו למניעת מחלות אחרות. כך נמצא קשר הפוך בין צריכת ליקופן לבין שכיחות סרטן במערכת העיכול (7) (8) וסרטן השד (9) (10). מחקרים אחרים מצביעים על יעילותו במניעת חמצון LDL (11) ומחלות לב (12) (13) (14).

המחקרים עליהם מתבססים ממצאים אלה נעשו על עגבניות, מוצרי עגבניות או על תמצית (אולאורזין) שהופקה מעגבניות. כל אלה מכילים בנוסף לליקופן רכיבים אחרים של העגבנייה (פיטואן, פיטופלואן, בטא-קרוטן, טוקופרולים, פיטוסטרולים וכו'). לא נעשו מחקרים דומים עם ליקופן טהור, עם זאת נהוג לייחס את התוצאות שהתקבלו מניסיונות אלה לליקופן בלבד. כיום חוקרים רבים מאמינים שפעילותו הביולוגית של הליקופן מתחזקת ע"י נוכחותם של רכיבים נוספים הנמצאים בעגבניות. דעה זו מגובה במספר מחקרים (15) (16) (17) (18) המראים את האפקט הסינרגיסטי בין ליקופן לבין רכיבים אלה.

בסיס הנתונים המדעי והמידע על חשיבות הליקופן לבריאות צובר תנופה. יש ביקוש רב לתוספי מזון המכילים ליקופן ובארצות כמו ארה"ב, יפן ומערב אירופה יש יותר ויותר מוצרי מזון המדגישים את תכולת הליקופן בהם. בדומה לוויטמינים, גם את הליקופן אין גוף האדם יודע לייצר ועליו לקבל אותו מהמזון. מכיוון שהמקור העיקרי של ליקופן במזוננו הינה העגבנייה, הרי שהגילויים החדשים מגדילים את חשיבותה בתזונת האדם. אולם ריכוז הליקופן בעגבניות משתנה בהתאם לזן, מקום ודרך הגידול ומותנה בטיב חומר הגלם ובתהליך העיבוד התעשייתי. בנוסף לכך, אנשים נבדלים זה מזה בהרגלי האכילה שלהם, יש כאלה שצורכים הרבה מוצרי עגבניות בעוד אחרים נמנעים מהם.

העגבנייה הינה אחד הגידולים החקלאיים העיקריים המשמשים למזונו של האדם. תעשיית המזון מעבדת כמויות גדולות של עגבניות ומייצרת מהן שורה ארוכה של מוצרים כמו רכזים, רטבים, קטשופ, מיצים ועגבניות מקולפות או חתוכות בצורות שונות. אלה מוצרים בסיסיים (commodities) המתחרים זה בזה מבחינת האיכות ובעיקר במחיר. הידע לעיבוד עגבניות קל להשגה והציוד הדרוש לכך נמכר לכל דורש.

גם בישראל מגדלים עגבניות ואף הוקמה בה תעשייה ענפה המעבדת אותם. למוצרי העגבניות הישראליים לא היה כל ייחוד בהשוואה לאלה שיוצרו בארצות מתפתחות אך מחירם היה הרבה יותר גבוה. מצב זה פגע קשות בתעשייה המעבדת עגבניות, שלא יכלה לעמוד בתחרות. מפעלים נאלצו לעבור הסבה לתחומים אחרים ורבים מהם נסגרו.

חברת ליקורד – מוצרים טבעיים בע"מ (חברה-בת של מכתשים-אגן תעשיות בע"מ) הייתה מודעת לפוטנציאל הטמון בליקופן, והתחילה כבר לפני כתריסר שנים לפתח תהליך תעשייתי חדשני להפקתו.  מכיוון שהעגבנייה הינה המקור העיקרי בטבע לליקופן, ומכיוון שהייתה קיימת בישראל תעשייה לעיבוד עגבניות, ליקורד הבינה שלפניה הזדמנות עסקית מצוינת להפיק מהעגבנייה מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה, שאינם מתחרים במוצרי עגבניות הפשוטים המציפים את שוקי העולם. ברוח זו פותח תהליך ייחודי להפקת ליקופן ורכיבים אחרים מעגבניות. התהליך החדש מתבסס על גישה שונה לעיבוד העגבניות. בעוד מוצרי העגבניות הרגילים שומרים על ההרכב הבסיסי של העגבנייה, בתהליך החדש העגבנייה מופרדת לרכיביה. מכל אחד מרכיבים אלה מייצרים מוצרים שלא היו ידועים עד כה והם בעלי תכונות ייחודיות המקנות יתרון מובהק בשוק וערך מוסף גבוה.

מכיוון שהליקופן הינו הרכיב בעל הערך הגבוה ביותר בעגבנייה, השלב הראשון בפרויקט היה לפתח זני עגבניות המצטיינים בתכולת ליקופן גבוהה במיוחד. על מנת למנוע קשיי רישוי, זנים אלה טופחו בשיטות שמרניות, ללא מעורבות הנדסה גנטית. מהליקופן שהופק, פותחו מוצרים המיועדים לתעשיית המזון והקוסמטיקה, המשמשים כמקור לליקופן וכצבע טבעי. בנוסף לפורמולציות המתבססות על ליקופן, ליקורד מייצרת מספר מוצרי עגבניות חדשים המיועדים לתעשיית המזון.

אפשר לומר כי חברת ליקורד השכילה לנצל  את התשתית החקלאית והתעשייתית הקיימת בישראל לשם הפקת מוצרי עגבניות מתוחכמים בעלי ערך מוסף גבוה. התהליכים שפותחו והמוצרים השונים מתבססים על מחקר ופיתוח רב-תחומי וייחודי, הם מוגנים ע"י פטנטים וזוכים לבלעדיות בשוקי העולם.

מידע נוסף על חברת ליקורד ומובאות מדעיות ניתן למצוא באתר החברה: .com www.lycored

מקורות

1. Di Mascio P., Kaiser S., Sies H. Lycopene as the most efficient biological carotenoid singlet oxygen quencher. Archives of Biochemistry and Biophysics; 274: 532-538, 1989
2. Giovanncci E. Tomatoes, tomato-based products, lycopene, and cancer review of the epidemiologic literature. Jornal of national cancer institute; 91: 317-331, 1991
3. Giovannuci E., Ascherio A., Rimm E.B., Stampfer M.J., Colditz G.A.,Willett W.C. lntake of carotenoids and retinol in relation to risk of prostate cancer. Journal of National Cancer Instiute; 87: 1767-1776, 1995
4. Etminan M, Takkouche B, Caamano-Isorna F. The role of tomato products and lycopene in the prevention of prostate cancer: a meta-analysis of observational studies. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev; 13: 340-345, 2004
5. Kucuk, O "Phase II Randomized clinical trial of lycopene supplementation before radical prostatectomy" Cancer Epidemiology Biomarkers and Prevention; August 2001.
6. Stahl W. Sies H. Uptake of lycopene and its geometrical isomers is greater from heat-processed than from unprocessed tomato juice in humans. J Nutr, 1992;122(11):2161-2166.
7. Tsubono Y, Isugane S, Gey KF. Plasma antioxidant vitamins and carotenoids in five Japanese populations with varied mortality from gastric cancer. Nutr Cancer; 34: 56-61, 1993
8. La Vecchia C. Tomatoes, lycopene intake, and digestive tract and female     hormone-related neoplasms. Exp Biol Med (Maywood); 2002; 227: 860-863, 2002
9. Ronco A, De Stefani E, Boffetta P, Deneo-Pellegrini H, Mendilaharsu M, Leborgne F. Vegetables, fruits, and related nutrients and risk of breast cancer: a case-control study in Uruguay. Nutr Cancer; 35: 111- 119, 1999
10. Hulten K, Van Kappel AL, Winkvist A, et al. Carotenoids, alpha-tocopherols, and retinol in plasma and breast cancer risk in northern Sweden. Cancer Causes Control;12: 529-537, 2001
11. Fuhrman B, Ben-Yaish L, Atties J, Hayek T, Aviram M. Tomato lycopene             and beta-carotene inhibit low density lipoprotein oxidation and this effect             depends on lipoprotein vitamin E content. Nutr Metab Cardiovasc Dis;             7: 433-443, 1997    
12. Kohlmeier L, Kark JD, Gomez Gracia E. et al. Lycopene and myocardial          infarction risk in EURAMIC Study. Am J Epidmiol; 146: 618-626, 1997
13. Kilpstein-Grobusch K, Launer LJ, Geleijnse JM, Boeing H, Hofman A,             Witteman JC. Serum carotenoids and atherosclerosis. The Rotterdam Study. Atherosclerosis; 148; 49-56, 2000
14. Sesso HD, Buring JE, Norkus EP, Gaziano JM Plasma lycopene, other            carotenoids, and retinol and the risk of cardiovascular disease in woman. Am J Clin Nutr; 79: 47-53, 2004
15. Pastori M, Pfander H, Boscoboinik D, Azzi A. Lycopene in association with alpha-tocopherol inhibits at physiological concentrations proliferation of prostate carcinoma cells. Biochem Biophys Res Commun; 250: 582-585, 1998
16. Stahl W, Junghans A, deBoer B, Driomina ES, Briviba K, Sies H. Carotenoid mixtures protect multilamellar liposomes against oxidative damage: synergistic effects of lycopene and lutein. FEBS Lett; 427: 305-308, 1998
17. Boileau TW, Liao Z, Kim S, Lemeshow S, Erdman JW, Jr., Clinton SK.            Prostate carcinogenesis in N-methyl-N-nitrosourea (NMU)-testosterone-             treated rats fed tomato powder, lycopene, or energy-restricted diets. J Natl             Cancer Inst; 95: 1578-1586, 2003
18. Fuhrman B, Volkova N, Rosenblat M, Aviram M Lycopene synergistically inhibits LDL oxidation in combination with vitamin E, glabridin, rosmarinic acid, carnosic acid, or garlic Antioxidant@Redox. Signaling (ARS); 2: 491-506, 2000