שימוש שגוי בתרופות ללא מרשם רופא

בחסות המועצה הלאומית למידע ולחינוך המטופל (NCPIE) בארה"ב, קואליציה ללא מטרת רווח של ארגוני בריאות, נערך ב-2001 סקר טלפוני שביקש לברר מהי מידת הבנת המידע לגבי תרופות ללא מרשם רופא (OTC) ועיבודו בקרב האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב. שיעור המבוגרים שהשתמשו בתרופת OTC בששת החודשים האחרונים לסקר היה 59% מכלל האוכלוסייה.

הסקר הטלפוני שנערך ע"י האריס אינטראקטיב, כלל שני משאלים, שנועדו לבדוק את הגישות והאמונות של כלל הציבור ושל אלו העוסקים בתחום הבריאות. במשאל הראשון, נסקרו 1,011 צרכנים בוגרים בגילאים 18 ומעלה, ובמשאל השני, רוקחים, 150 אחיות ו-150 רופאים כלליים.

בסקר נמצא כי צרכנים נוטים יותר לקרוא את הוראות השימוש שעל התווית, כאשר הם משתמשים בתכשיר OTC בפעם הראשונה. ובכל זאת, רק 1 מתוך 10 צרכנים שהשתמשו בתכשיר בפעם הראשונה עיין בתווית וקרא אודות תופעות לוואי אפשריות או את האזהרות לגבי השימוש. 56% מקרב המשתמשים בתרופת OTC להקלה על כאב ראש, לא ידעו לזהות נכון את החומר הפעיל במוצר.

התברר גם, כי שליש מהצרכנים לקח יותר מהמינון המומלץ של תכשיר ה-OTC. הסיבות לכך היו

1. 69% חשבו שהמינון הגבוה יקל על התסמין ביתר מהירות.
2. 64% לקחו מינון גבוה יותר כי המינון המומלץ לא הקל על התסמינים.
3. אצל 38%, תרופת ה-OTC הכילה אותם המרכיבים כמו תרופת  מרשם שנלקחה בעבר.

מעט יותר ממחצית הבוגרים טעו כשענו, שמינון תרופה ללא מרשם לילד שגילו פחות מ-12 שנים מבוסס על גיל ומשקל, ולא על המשקל בלבד. אחוז דומה גם שגה כשענה, שתרופות OTC לתינוקות פחות מרוכזות מפורמולציות לילדים גדולים יותר.

כ-40% מהמבוגרים מסרו שהם קיבלו מידע על תרופות OTC מרוקחים, ו-47% דיווחו כי הם קיבלו את המידע מרופאים. אלו שאמרו שכלל לא קיבלו מידע על תרופות OTC מאיש מקצוע בתחום הבריאות, ציינו כי הסיבה השכיחה ביותר לכך הייתה חוסר נגישות.

במשאל שנערך בקרב העוסקים בתחום הבריאות, 65% דיווחו כי הם מקדישים למטופלים יותר מדקה לצורך ייעוץ על תרופות ללא מרשם. רופאים נטו להקדיש פחות זמן מרוקחים או אחיות במתן הוראות לגבי תרופות אלו. 42% מאנשי המקצוע אמרו, כי הם מתבססים על ההתוויות של המוצר לצורך קבלת המידע על תרופות OTC (1).

לפי האקדמיה האמריקאית של רופאי המשפחה (the American Academy of Family Physicians), כמה פקטורים תורמים לשימוש שגוי בתרופות ללא מרשם: צרכנים אינם מתייחסים לתרופות ה-OTC כאל תרופות אמיתיות; הם אינם ערים למרכיבים הפעילים שלהן; אנשים נוטים להאמין שלקיחת מינון גבוה יותר של התרופה מועילה יותר; לצרכנים יש לעתים קרובות תמונה לא ריאלית לגבי השימוש בתרופות. כך, למשל, הם ייקחו כמה מוצרים בו-זמנית גם לטיפול בשפעת, גם נגד אלרגיה וגם נגד כאב ראש, וזאת מבלי שיקראו את ההתוויות.
 
הסטטיסטיקות הבאות מחזקות את הנאמר:

1. לפי מחקר שהתפרסם ב-Journal of the American Medical Association (JAMA), כמעט 80% מהאמריקאים הבוגרים אמרו שהם לוקחים משכך כאבים ללא מרשם, לפחות פעם בשבוע.
2. ב-2001 נרכשו בארה"ב תרופות לטיפול בשיעול, הצטננות וכאב ראש בשווי של יותר מ-5 מיליארד דולר.
3. לפי המועצה הלאומית למידע ולחינוך המטופל (NCPIE), בשנת 2002 כמעט 80% מהעוסקים בבריאות (health professionals) ציינו שהם מוטרדים או מוטרדים במידת מה בנוגע לטיב השימוש של הציבור בתרופות OTC. 36% מהצרכנים אמרו שהם עשויים לשלב תרופות OTC כאשר יש להם כמה סימפטומים, כמו כאב ראש וגודש באף.
4. לפי סקר ה-NCL (National Consumers League) שנערך ב-2002, 44% מהצרכנים הצהירו שלקחו יותר מהמינון המומלץ בהתוויה של משככי כאבים ללא מרשם. 50% מהצורכים תרופות OTC לשיכוך כאבים אמרו שאינם מוטרדים מתופעות לוואי. רק 16% דיווחו שקראו את כל המידע על גבי האריזה, כשלקחו משכך כאבים ללא מרשם בפעם הראשונה (3).

ה-NCPIE וה-FDA (Food & Drug Administration) השיקו קמפיין בשם:  Be MedWise Prescription for Taking OTC Medicines. עיקרו של קמפיין זה נועד לחינוך לשימוש בטוח בתרופות OTC, המבוסס על בית המרקחת (pharmacy-based education). הקמפיין נתמך בפרסום ארצי בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות, באינטרנט ובעלוני מידע. כך, למשל, הופץ עלון ובו רשימה של שאלות חשובות בנוגע לבחירת תרופות OTC והשימוש הנכון בהן, שצרכנים צריכים לשאול את הרוקח שלהם בבתי המרקחת הקהילתיים, במרפאות, במרכזים הקהילתיים ובמרכזי הקשישים. בין השאלות שהציבור הונחה לשאול:

1. אילו תרופות OTC קיימות עבור הסימפטומים בהם אני רוצה לטפל?
2. מה המינון שעלי לקחת מתרופת OTC זו?
3. באיזו תדירות עלי לקחת את התרופה?
4. כמה ימים ברציפות עלי להשתמש בתרופה?
5. מאילו תרופות אחרות (מרשם ו-OTC), מוצרים צמחיים או תוספי תזונה עלי להימנע כאשר אני לוקח תרופת OTC זו?

מטרת הקמפיין הייתה, שהצרכן לא סתם ייקח תרופה מהמדף וילך לדרכו, אלא שיהיה מודע למה שהוא לוקח. למשל, חשוב שישאל את הרוקח, אם התרופה בטוחה בשילוב עם תרופות אחרות שהוא לוקח.
תופעות הלוואי הקשורות לתרופות OTC לטיפול בשיעול ובהצטננות, למשל, משמעותיות הרבה יותר מכפי שחשבו בעבר. לדוגמה, שילוב של ממריצים עלול להיות מסוכן לאנשים הרגישים לכך, והם בהחלט מהווים סכנה פוטנציאלית למטופלים הסובלים מיתר לחץ דם או ממחלה קרדיו-וסקולרית אחרת. מכאן החשיבות של התייעצות עם בעל מקצוע אפילו למשימה הפשוטה לכאורה של בחירת תרופות OTC (2).

קמפיין זה הושק בד בבד עם פרסום נתוני מחקר שעסק בנושא: איך ומתי אמריקאים לוקחים תרופות OTC? המחקר נעשה עבור NCPIE ע"י האריס אינטראקטיב, ביוני 2003. סקר ארצי של 1,009 מבוגרים העלה את הנתונים הבאים:

1. למעלה ממחצית הנסקרים (51%) דיווחו שלקחו תרופת OTC ותרופת מרשם בו-זמנית. זו עלולה להיות בעיה, שכן כמה תרופות מרשם מכילות אותו מרכיב פעיל שישנו בתרופות OTC השכיחות בשימוש.
2. קרוב למחצית מהנסקרים (48%) אמרו שהם לקחו יותר מהמנה המומלצת של תרופת ה-OTC.  35% מתוכם ציינו שלקחו את המנה בהפרש זמנים קטן מהנדרש; 32% לקחו יותר מהכמות המומלצת בפעם אחת; ו-18% דיווחו כי לקחו את התרופה יותר פעמים במהלך היום מהמומלץ בתווית.

המחקר הראה גם כמה מגמות מעודדות, כמו עלייה בהתייחסות צרכנים להתוויות תרופות ה-OTC. בהשוואה לממצאים שדווחו בתחילת 2002, צרכנים נוטים להשתמש במידע שעל התווית באופן סלקטיבי, כמעט 3 מתוך 5 משיבים (56%) מודעים לתווית ה- "Drug Facts"  (שהפכה לחוק פדרלי ב-16.5.2002). יותר מכך, 44% אמרו שהם מחפשים את המרכיבים הפעילים בתרופה, לעומת 34% ב-2002.  הדבר הראשון המופיע בתווית התרופה הוא המרכיב הפעיל. פרט זה חשוב מאוד, כי אם לוקחים כמה תרופות OTC ותרופות מרשם ביחד – הן עשויות להכיל אותו מרכיב פעיל, והדבר עלול להסתכם במינון-יתר.

בסיכום, הסקר העלה על הפרק נושא חשוב הקשור בשימוש במוצרי OTC: צרכנים רבים אינם חושבים שלתרופות OTC יש פוטנציאל לגרום תופעות לוואי או שיש להן השפעה על תרופות המרשם שהם לוקחים. הם אינם נוטים לשאול את הרוקחים לגביהן מכיוון שהם מאמינים שחומרים אלה אינם מזיקים (לפי הסקר, רק 4 מתוך 10 צרכנים (43%) מתייעצים עם הרוקח על תרופות OTC). בכך נותנים ממצאי הסקר הזדמנות גדולה להביא לידיעת הצרכנים את חשיבות תפקיד הרוקחים כיועצים שלהם בבחירת תכשיר ה-OTC והשימוש בו (4).

בישראל, ההיצע הגדול של תרופות והציפיות של האנשים לריפוי מהיר, בנוסף לעלייה בגיל האוכלוסייה, יצרו זמינות רבה של תרופות בבית. אין בידינו נתונים על שימוש שגוי בתרופות  OTC בלבד, אולם עיון בנתוני ההרעלות של "המכון הארצי למידע בהרעלות" (5) חושף בפנינו מצב של עלייה בלתי פוסקת במספר ההרעלות כתוצאה משימוש בתרופות. בנתוני המכון אנחנו מוצאים שמבין הקבוצות השכיחות בהרעלות, בקבוצה האנלגטית  פארצטמול אחראי ל-13.2% מכל ההרעלות בתרופות, 4.4% הן תרופות להצטננות ושיעול שרובן הן ללא מרשם רופא, ו-5.4% מהחשיפות הן ויטמינים ומינרלים. ניתן להניח שבין הקבוצות התרפויטיות הנוספות המעורבות בהרעלות מסתתרים  בוודאי עוד תרופות OTC.

בשנת 2002 נרשמו במכון 7,344 הרעלות או חשד להן עקב לקיחת תרופות. ב-4,438 (60.4%) מקרים היו מעורבים ילדים, כאשר 3,460 (47%) מתוכם היו ילדים קטנים מתחת לגיל 6 שנים. מרבית ההרעלות מתרופות, בפרט בילדים, הן בלתי מכוונות ונובעות משימוש שגוי בתרופות. גם הצוותים הרפואיים היו אחראים ל-1,156 מקרים לשימוש שגוי בתרופות.

משרד הבריאות הישראלי הצהיר על כוונותיו ליזום תכנית לחינוך הצרכן לשימוש מושכל בתרופות עם הוצאת חלק מהתרופות ללא מרשם רופא מחוץ לדלפק הרוקח ולמרכולים במאי 2005 . חינוך הציבור לשימוש אחראי בתרופות והעלאת המודעות שלו לעובדה שתרופות, אפילו אם דורשות מרשם רופא,  עלולות להיות רעילות למשל בלקיחת מינוני יתר ובעת תגובות בין תרופתיות עם תרופות אחרות או עם מחלת רקע, הוא בעל חשיבות גדולה מאוד בהצלחת כל המהלך.

הכותבת שרון אלון- M.Sc.Pharm, MBA

מקורות