תרומת הרוקח והתרופות לגמילה מעישון

ב-31 במאי יצוין בישראל "היום הבינלאומי ללא עישון", במקביל ל"יום ללא עישון" אותו יציינו ברחבי העולם (במדינות החברות בארגון הבריאות העולמי (WHO) מציינים יום זה משנת 1987). מטרת קיומו של יום מיוחד זה היא להעלות על סדר היום העולמי את מגיפת העישון ולהגביר את המודעות למניעת תמותה ותחלואה ממחלות הנגרמות בעקבות עישון טבק. המדינות המציינות יום זה מספקות לציבור מידע רב על הסכנות הטמונות בעישון טבק ומגבירות את פעילותן למלחמה בתופעה.

בדוחות ארגון הבריאות העולמי משתקפת עלייה מתמדת בשיעור המעשנים בישראל. ישראל מדורגת כיום במקום ה-21 ברמת העישון מבין המדינות החברות בארגון. שיעור המעשנים בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל כיום הוא 23.8%, כאשר אחוז המעשנים הגבוה ביותר נמדד בקרב יהודים, גברים ונשים, וכן בקרב נשים ערביות. בחלוקה לפי קבוצות גיל, מספר המעשנים הגבוה ביותר נמדד בקרב בני 35-44 שנה.

כ-20% מהגברים היהודים מוגדרים מעשנים "כבדים" (יותר מחפיסה אחת ליום), ואילו בקרב הגברים במגזר הערבי – יותר משליש. רוב המעשנות בישראל צורכות לא יותר מ-10 סיגריות ביום.

עשן הנגרם מטבק מכיל ניקוטין, שהוא חומר ממכר, וכן כ-4,000 מזהמים סביבתיים שחלקם הגדול קרצינוגני, מוטגני או רעל אורגני.

בכל שנה מתים בישראל כ-10,000 בני-אדם ממחלות שנגרמות באופן ישיר ע"י העישון: מעל 85% מבין הלוקים בסרטן הריאות וכ-80% מבין הסובלים מנפחת הריאות (אמפיזמה) יכולים לייחס את מחלתם לעישון; כמו גם חולים בסוגי סרטן אחרים, במחלות כלי דם ולב ובמחלות קטלניות אחרות. תוחלת החיים של המעשן המתמיד קצרה ב-6 עד 8 שנים בממוצע מזו של הלא-מעשנים. מלבד מחלות קטלניות גורם העישון למחלות הפוגעות באיכות החיים, כגון: פגיעה בראייה, אין-אונות בגברים, פגיעה בפוריות הנשים ונטייה לריבוי קמטים בפני המעשנים.

בנוסף לרעה שמביא המעשן על עצמו, חמור מההיבט המוסרי הנזק שהוא גורם לבריאותם של הסובבים אותו – חברים לעבודה ובני משפחה קרובים (עישון פסיבי). על פי נתונים כלל-עולמיים, אחד מתוך 100 ילדים לוקה בקצרת (אסתמה) עקב חשיפתו לעשן הסיגריה שמפריחים הוריו המעשנים. חמור עוד יותר הנזק הנגרם לעובר המתפתח ברחמן של נשים המעשנות בעת הריונן.

ממחקרים שנערכו בעולם עולה כי כ-15 שנים לאחר הפסקת העישון, הסיכון לתמותה מנזקי עישון משתווה לזה של מי שלא עישן מימיו. מעשנים שהפסיקו לעשן לפני גיל 35 הם בעלי תוחלת חיים נמוכה אך במעט מלא-מעשנים.
על פי האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן: שניים עד שלושה חודשים לאחר הפסקת העישון עולה תפקוד הריאות ב-30%; חודש עד תשעה חודשים לאחר הפסקת העישון חלה הטבה משמעותית מבחינת השיעול, הגודש בסינוסים, עייפות וקוצר נשימה, וכן משתפר תפקוד הריאות ואיתו היכולת לנקות אותן ולהפחית את הסכנה לדלקות; שנה לאחר הפסקת העישון פוחת הסיכון למחלת לב ב-50%, לעומת הסיכון למי שמעשן; שנים אחדות לאחר הפסקת העישון יורד הסיכון לתמותה מסרטן הריאות לכדי מחצית מזה של המעשן בקביעות; גם הסיכון לחלות בסרטן הפה, הגרון, הוושט, שלפוחית השתן, הכליות והלבלב – פוחת באופן משמעותי.

לרוקחים בקהילה יכולה להיות תרומה גדולה מאוד לגמילה מעישון: קרבתם לציבור, סמכותם כיועצים בענייני בריאות והידע הרפואי שלהם מאפשרים להם לעזור לאנשים בהבנת נזקי העישון ובשיפור ההיענות לגמילה. זוהי עוד דרך בה יכולים רוקחי הקהילה לתרום למניעת מחלות, לקידום בריאות הציבור ולשיפור איכות החיים.
מחקרים רבים מראים באופן עקבי כי רוקחים יכולים לעזור בצורה יעילה למעשנים להפסיק לעשן.
במחקר שנערך ברשת בתי מרקחת בוירג'יניה, ארה"ב, אשר בדק את יעילות הפסקת העישון, נמצא שלאחר ייעוץ ע"י רוקח בבתי המרקחת – 12 מתוך 48 אנשים (25%) נמנעו מעישון סיגריות למשך 12 חודשים או יותר, 43.8% נמנעו מעישון למשך חודש, ו-31.3% נמנעו מעישון למשך 3 חודשים.
במחקר פרוספקטיבי אחר, שנבדקה בו איכות החיים בהקשר הבריאותי בקרב אנשים שהפסיקו לעשן, נמצא כי לאחר 3 חודשים השתפרו משמעותית בקרב אנשים אלה כוח החיות, הבריאות המנטלית והשליטה העצמית.

חלק נכבד מהמשתמשים בתחליפי ניקוטין כאמצעי עזר להפסקת עישון מציינים את תרומת הייעוץ של הרוקח. במשאל שנערך בקרב צרכנים אלה נמצא כי 63% מהמשתתפים האמינו בתרומת הרוקח להעלאת סיכויי המעשן להפסיק את העישון – מתוכם 46% הניחו כי כך הדבר, ואילו 17% היו בטוחים בכך.
21% לא היו בטוחים בתרומת הרוקח ו-16% סברו שייעוץ הרוקח לא יעזור להם להיגמל. 46% מהמשתתפים דיווחו כי היו מעוניינים בייעוץ רוקחי אישי להפסקת עישון – גם תמורת תשלום, ואילו 68% הצהירו שהיו מעוניינים בכך לו מדובר היה בייעוץ רוקחי אישי ללא תשלום.

כחלק מתוכנית הפסקת עישון המוצעת לבתי המרקחת באוסטרליה, מוצע פרוטוקול חמשת ה-A's כעזרה לרוקח בייעוץ להפסקת עישון:

1. ASK – שאל את לקוחותיך על השימוש בטבק בכל ביקור. חשוב להציג שאלות שיובילו לתשובה מדויקת, כגון "האם עישנת סיגריה בשבוע האחרון?". כך מנפים את המעשנים "החברתיים" (social smokers) ואת אלה שהפסיקו לעשן.
2. ADVISE – אם הגעת למסקנה שהלקוח הוא מעשן, הצע לו להפסיק, בהסתמך על עובדות בריאותיות ועל התועלת שבהפסקת העישון. באותה מידה עודד את הלקוחות שהפסיקו לעשן להישאר כך.
3. ASSESS – לאחר שאילת השאלות המתאימות ועל מנת לראות באיזה מצב נכונות להפסיק נמצא הלקוח, ניתן לשאול אותו למשל: "האם אתה חושב להפסיק את העישון בעתיד הקרוב?"
   א. לקוחות שאינם רוצים בשינוי ניתן לשאול: "אילו גורמים מונעים ממך לנסות להפסיק?"
   ב. לקוחות שחושבים להפסיק בחצי השנה הקרובה ניתן לשאול: "מהי הסיבה לרצונך להפסיק את העישון?"; "מה אתה שואף להשיג ע"י ההפסקה?"; "עד כמה אתה בטוח בהצלחת ההפסקה?"
   ג. לקוחות המתכוונים להפסיק לעשן בזמן הקרוב ניתן לשאול: "האם קבעת יום מסוים לכך?"; "האם יש לך תוכנית מסודרת להפסקה?"
   ד. אם הלקוח כבר הפסיק, ניתן לשאול אותו: "מהן הסיבות להפסקה?"; "האם אתה רואה את עצמך כבר כ'לא מעשן'?"
4. ASSIST – העזרה שונה בהתאם למצב בו נמצא הלקוח. המטרה היא לקדם אנשים בשלבי השינוי השונים ולספק להם אסטרטגיות הפסקה. ואולם אנשים לא עוברים אוטומטית משלב לשלב. למשל, ישנם אנשים שבאופן כרוני רוצים שינוי ב"עתיד הרחוק" – הם חושבים להפסיק לעשן אבל לא ממש מתכננים לעשות זאת. לאנשים המתכננים להפסיק לעשן בחודש הקרוב, תפקידך לספק אסטרטגיות הפסקת עישון, כגון טיפולים תרופתיים לגמילה מעישון.
5. ARRANGE – בביקור הבא של הלקוח שאל אותו על העישון ועודד אותו להפסיק {??} או להמשיך את הפסקת העישון.

להלן נסקור את את התכשירים המסייעים לגמילה מעישון, המשווקים כיום בבתי המרקחת.

לגמילה מעישון קיימות שיטות לא-תרופתיות רבות שנוסו במרוצת השנים, כגון ייעוץ ע"י רופא, טיפולים פסיכולוגיים, היפנוזה, דיקור סיני ורפלקסולוגיה (הרפיה). רבים מסוגלים להיגמל מעישון בכוחות עצמם ובעזרת הדרכה התנהגותית בלבד, אך מתברר כי מרבית המעשנים מכורים לניקוטין ולכן זקוקים לטיפול תרופתי תומך.

בארץ מצויים בשוק שני סוגים של תרופות לגמילה מעישון: תחליפי ניקוטין (NICOTINE) שאינם דורשים מרשם רופא, ותרופה שאינה קשורה לניקוטין – בופרופיון, המנופקת רק על פי מרשם רופא ואושרה במיוחד לצורך גמילה מעישון. בופרופיון (BUPROPION HYDROCHLORIDE) ותחליפי הניקוטין למיניהם נבדקו בהיקף רחב ביותר, וכולם נמצאו יעילים ומסוגלים להכפיל את שיעורי הגמילה לעומת פלצבו. אין שיטה מוכחת לזיהוי דרך הטיפול היעילה ביותר בעבור כל מעשן, לכן חשוב להבטיח את זמינותם של מוצרים רבים ככל האפשר.

הדרך הישירה ביותר לסייע למעוניינים להיגמל ולהתמודד עם תסמיני ההתמכרות לניקוטין ועם התגובות לגמילה – היא שימוש טיפולי בתרופות ניקוטין. תרופות על בסיס ניקוטין מקלות על ההימנעות מעישון בכך שהן מספקות תחליף, לפחות חלקי, לניקוטין שהתקבל קודם לכן מהטבק. ידוע כי הניקוטין גרם בין השאר להשפעות נוירופרמקולוגיות, כגון ביטוי מוגבר ומחזור מופחת של קולטי ניקוטין במוח ובחלקים אחרים בגוף, שינוי ב-EEG של המוח ובשחלוף האזורי של גלוקוזה במוח והפעלת מערכות חיזוק דופמינרגיות במוח.

נראה שבתרופות אלה יש לפחות שלושה מנגנונים עיקריים התומכים במאמצי הגמילה:

• הפחתת תסמיני הגמילה. התרופות עשויות להפחית את תסמיני הגמילה הכלליים או   לפחות את הבולטים שבהם, ובכך לאפשר לנגמלים לתפקד בתקופה בה הם לומדים לחיות בלי טבק.
• הפחתת האפקט המגביר. התרופות עשויות להפחית את האפקטים המגבירים של הניקוטין שמספק הטבק.
• שמירה על האיזון הנפשי. תרופות על בסיס ניקוטין מאפשרות למעשן להגיע למצב הרוח שהפיק מעישון סיגריות ולרמת הריכוז שהורגל אליה. כמו כן מסייעות התרופות הניקוטיניות להקלת מצבי לחץ ושעמום בקרב המעשנים. מרבית המשתמשים בתחליפים תרופתיים מפסיקים את השימוש בתרופה כעבור חודשים ספורים לאחר הפסת העישון, אך מקצתם זקוקים לתרופה זמן ממושך יותר כדי לא לחזור לעישון סיגריות.

ממחקרים עולה כי 17% מהמשתמשים בתחליפי ניקוטין לא עישנו במשך 12 חודשים לעומת 10% שקיבלו פלצבו. עוד מתברר כי שימוש בשני סוגי תחליפים של ניקוטין (לדוגמה, גם מדבקות וגם מסטיקים) יעיל יותר משימוש בסוג אחד בלבד.

סוגים של תחליפי ניקוטין

• מדבקות עוריות (transdermal patches) 
  בישראל קיימות מדבקות בשם המסחרי  ,Nicorette 5 mg/16 h, 10 mg/16 h 15 mg/16 hאו Noquitin CQ ו-Nicotinell TTS, המכילות 7, 14 או 21 מ"ג ניקוטין. השימוש הוא בהתאם למידת ההתמכרות. המדבקות שונות זו מזו מבחינה מבנית, פרמקוקינטית ובמשך החבישה (16 שעות או 24 שעות). המשתמשים יכולים להפחית את צריכת הניקוטין שלהם בהדרגה במשך שבועות אחדים או תוך תקופה ארוכה יותר, כדי להרגיל את גופם בהדרגה לכמויות ניקוטין קטנות יותר, עד למצב של היעדר ניקוטין מוחלט.
  היתרון העיקרי של המדבקות לעומת שיטות אחרות של תחליפי ניקוטין הוא בכך שכדי לשתף פעולה, על המטופל רק להצמיד את המדבקה לגופו. נגמלים המשתמשים במדבקה נוטים להתמיד בטיפול יותר ממטופלים המשתמשים בתחליפי ניקוטין אחרים, שנאלצים לחזור ולהשתמש בתכשיר במשך היום. יתרון נוסף הוא הקצב האיטי של חדירת הניקוטין לדם.
  יש לציין שלאחרונה אושר לשיווק כתל"מ (תרופה ללא מרשם לשיווק כללי) מחוץ לבית המרקחת התכשיר Niquitin במדבקות המכילות 7, 14 או 21 מ"ג ניקוטין.

  מינון:  
  למעשנים כבדים – המשתמשים במדבקות ניקוטינל: ב-4-6 השבועות הראשונים יש להדביק את המדבקות המכילות 21 מ"ג של ניקוטין פעם ביום. ב-2-4 השבועות הבאים יש להדביק את המדבקות המכילות 14 מ"ג ניקוטין פעם ביום. בהמשך יש להשתמש במדבקות המכילות 7 מ"ג של ניקוטין בלבד, למשך 6-12 שבועות.
  למעשנים פחות מ-10 סיגריות ביום – מדבקה של 14 מ"ג פעם ביום למשך 6 שבועות, ואחר כך מדבקה של 7 מ"ג פעם ביום למשך שבועיים.
  למעשנים כבדים המשתמשים במדבקות Nicotinell TTS: מומלץ להתחיל במדבקות של 30 סמ"ר, ולמעשנים הפחות כבדים – להתחיל במדבקות של 20 סמ"ר.
  במדבקות ניקורט: יש להתחיל במדבקה אחת ליום של 15 מ"ג, 16 שעות ביממה, במשך כ-3 חודשים, אח"כ יש להשתמש במדבקה של 10 מ"ג, 16 שעות, במשך 2-3 שבועות, ואחרי כן במדבקה של 5 מ"ג, 16 שעות, 2-3 שבועות נוספים. 

  אין לתאם מינון ע"י גזירת המדבקות.

  תופעות לוואי 

  • גירוי עורי – העברת המדבקה ממקום אחד למשנהו פעם ביום עשויה להפחית גירויים אלה.
  • הפרעות שינה וכאבי ראש – שכיחים יותר במדבקות של יממה ובמדבקות של 21 מ"ג. רופאים ממליצים בפני מטופלים עם בעיה זו להשתמש במדבקה שמינונה נמוך יותר או להסיר את המדבקה לאחר 16 שעות ולא להשאירה על גופם בזמן השינה.
  • סימפטומים דמויי שפעת, בחילה, חולשה וסחרחורת.
• מסטיקים
   זהו תחליף הניקוטין הראשון שאושר למכירה. בישראל קיימים המסטיקים בשמות המסחריים Nicorette או Nicotinell Chewing Gumix. מסטיק ניקוטין אינו מיועד ללעיסה כגומי לעיסה רגיל.
  המסטיק מיוצר בשני מינונים: 2 ו-4 מ"ג, המשחררים בפה כ-50% מתכולת הניקוטין שלהם בתוך כ-15-30 דקות.
  מעשן שייטול כ-10 יחידות מסטיק ליום בקביעות, יפיק מכך בין 10-20 מ"ג ניקוטין ליום. קליטת הניקוטין הממוצעת בגוף מעישון סיגריות מסתכמת ב-30 מ"ג ביום. לפיכך מרבית המשתמשים במסטיק לא יקלטו אותה רמת ניקוטין כפי שקלטו מעישון סיגריות. כמו כן, בשל הקליטה האיטית של ניקוטין מלעיסת מסטיק בהשוואה לקליטת ניקוטין בגוף משאיפת עשן, המעשן לא יגיע לרמות הקיצוניות של ניקוטין בעורקיו, המתקבלות בעקבות שאיפת עשן.

  אופן השימוש: 
  יש ללעוס את המסטיק ולשמור אותו בפה (בין החך ללחי) לסירוגין במשך כ-30 דקות, לפי הצורך, כדי שהניקוטין שבו ישתחרר.
  יש ללעוס 8-12 מסטיקים ליום, 25 מסטיקים של 2 מ"ג ליום או 15 מסטיקים של 4 מ"ג (למעשנים כבדים) ליום לכל היותר.
  יש להקפיד להתמיד בנטילת המסטיק, כדי לאפשר לגוף להתרגל לרמות ניקוטין הולכות ויורדות ובכך למנוע חזרה לעישון.
  לפני השימוש במסטיקים יש להימנע משתיית קפה, סודה או מיצים, שיוצרים סביבה חומצית בחלל הפה ומקטינים את ספיגת הניקוטין.
  יש להפסיק את הטיפול כאשר המינון יורד ל-1-2 מסטיקים ליום. לא מומלץ להשתמש במסטיקים מעל 6 חודשים.

  תופעות לוואי:
  כאב ראש, סחרחורת, גיהוקים, בחילה, הקאה, צרבת, בעיות עיכול, כאבים בלסת, צריבה בפה, בלוע ןבאף, פגיעה בשיניים.
  בדרך כלל, שימוש נכון במסטיקים מונע תופעות לוואי.

• טבליות למציצה
  בעולם קיימות טבליות למציצה בשם המסחרי Nicotinell lozenges. טבליית ניקוטין היא תחליף הניקוטין החדש ביותר שאושר לשימוש. הטבליה מיוצרת במינונים של 2 ו-4 מ"ג. הוראות השימוש והמינונים דומים לאלה שבמסטיק, אך הטבליה אינה נלעסת אלא מתמוססת בפה תוך 30 דקות. כמו במסטיק, גם בטבליה נקלט הניקוטין למחזור הדם הכללי באיטיות באמצעות ריריות הפה. הטבליה אינה שונה ביעילותה מהמסטיק, אלא שהיא מיועדת למעשנים שאינם מעוניינים ללעוס מסטיק וזקוקים למינונים בלתי רציפים ומבוקרים של ניקוטין.
• משאף
  בישראל רשום משאף בשם המסחרי Nicorette. הוא בנוי משפופרת פלסטיק דמויית סיגריה שלתוכה מוכנס מילוי הניקוטין. בניגוד לסיגריה, ניקורט משאף אינו מכיל תחמוצות פחמן וזפת וכן כמות הניקוטין הנשאפת ממנו לגוף קטנה מזו הנשאפת מסיגריה.

  מינון
  מומלץ להשתמש ב-4-12 מילויים ביום. הניקוטין במילוי מספיק לכ-20 דקות של שאיפות עמוקות.  תקופת הטיפול היא בדרך כלל כ-6 חודשים, 3 חודשים של שימוש בכמות קבועה ואח"כ ירידה הדרגתית בכמות המילויים במשך 6-8 שבועות. אין להשתמש במשאף מעל 6 חודשים.

  תופעות לוואי
  כאב ראש, סחרחורת, גיהוקים, בחילה, הקאה, שלשול, צריבה בפה, בלוע ובאף. תופעות אלו חולפות בדרך כלל זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתכשיר.

ניקוטין אינו מסרטן ותחליף ניקוטין אינו גורם סיכון לחלות בסרטן. עם זאת, ניקוטין הנקלט ממוצרי טבק ומתרופות אינו שפיר ועלול ליצור מגוון תופעות שליליות שמידת חומרתן מותנית במינון ובצורת הנטילה. ניקוטין אינו מומלץ בתקופת ההריון, לא במוצרי טבק ולא בתרופות, ויש להתייעץ עם רופא לגבי  השימוש בזמן הריון בתרופות המכילות ניקוטין.

ניקוטין מהווה גם גורם סיכון משוער למחלות בעורקים הכליליים, דבר שהוביל לכתיבת אזהרה על תרופות ניקוטין הקוראת למטופלים בעלי עבר של מחלות לב להיוועץ ברופא לפני השימוש בתרופות אלה. כמו כן כדאי להיוועץ ברופא לפני תחילת הטיפול בקרב נשים מניקות, או במצבים של: אוטם חריף של שריר הלב, אנגינה פקטוריס לא מאוזנת, הפרעות קצב קשות, אירוע צרברווסקולרי שהתרחש לאחרונה, מחלות עור המונעות הדבקת מדבקה, מחלות כבד או כליות, סוכרת תלויית אינסולין, גידול בבלוטת האדרנל.

חשוב לציין כי אין לעשן בזמן השימוש בתחליפי ניקוטין, כדי לא לגרום למנת-יתר של ניקוטין בגוף.

תכשירי גמילה מעישון לא נוסו על צעירים מתחת לגיל 18 ולכן קיימת הוריית-נגד לשימוש מתחת לגיל זה.

בופרופיון (שם מסחרי Zyban) הינו מעכב סלקטיבי של ה-re-uptake העצבי של קטכולאמינים (נוראדרנלין ודופאמין). הוא ממתן את הפעילות המוגברת במוח באזור האחראי על הרגשת ההנאה והדחף לעשן שנגרם בהשפעת הניקוטין, ובמקביל מחליש את תסמיני הגמילה מהסם (עלייה בתיאבון, ירידה בכושר הריכוז, עלייה בסף הרגישות והעצבנות, מצבי רוח דיכאוניים, הופעת חרדות וכו'). ייחודה של התרופה טמון בפעולתה המושהית, המאפשרת טיפול הדרגתי בהתמכרות לניקוטין. נטילתה דורשת מרשם רופא.

בופרופיון היא התרופה הראשונה ללא ניקוטין שאישרה רשות המזון והתרופות בארה"ב לטיפול בגמילה מעישון. ממחקרים עולה כי 19% מהמשתמשים בה לא עישנו במשך 12 חודשים, לעומת 9% שנטלו פלצבו.

מכיוון שדרושים כחמישה ימים כדי ליצור רמת פלסמה יציבה של התרופה, מומלץ להתחיל בנטילתה כשבוע לפני מועד הפסקת העישון. ניתן לעשן בזמן נטילת התרופה. ההחלטה על עיתוי הפסקת העישון נתונה בידי המעשן. הפסקת העישון צפויה להתרחש כ-7 עד 20 יום מתחילת נטילת התרופה.

מינון
טבליה אחת ליום בבוקר במשך 3 ימים, ואח"כ טבליה אחת פעמיים ביום במשך כ-8 שבועות לפחות.

תופעות לוואי עיקריות
יובש בפה, נדודי שינה, חוסר מנוחה, עצירות, הזעה, רעד, סחרחורת ובחילה. תופעת הלוואי החשובה ביותר מבחינה קלינית היא התכווצויות המתרחשות באחד לאלף משתמשים.

הוריות-נגד לבופרופיון
אין להשתמש בתרופה: במצבים של בולמיה או אנורקסיה נרבוזה, בשימוש משולב עם מעכבי MAO, בקרב חולים העוברים גמילה מאלכוהול או הנוטלים תרופות הרגעה, בבעלי רגישות-יתר למרכיבי התכשיר, במי שסובלים מפרכוסים, בנשים בהריון או מניקות, במעשנים שלא מלאו להם 18 שנה.

ניתן להשתמש בתרופה לבדה או בשילוב עם תחליפי ניקוטין. קיימים מחקרים המצביעים ששילוב בין תכשירי ניקוטין לבין בופרופיון מגביר את הצלחת הגמילה מעישון על פני שימוש בבופרופיון בלבד, אך אין די מחקרים המאשרים הצלחה זו כדי להמליץ על השילוב.

לאחרונה אושר ע"י ה-FDA ו-EMEA תכשיר חדש למניעת עישון בשם Champix, או בשמו הגנרי Varenicline. החומר נקשר באפיניות גבוהה ל-α4ß2 neuraonal nicotinic acetylcholine receptors. כך הוא חוסם את קישור הניקוטין ואינו מאפשר את מעבר התחושה הטובה שניקוטין מעניק.

המינון המומלץ הוא: שבוע של טיטרציה שבו ב-3 הימים הראשונים נוטלים 0.5 מ"ג פעם ביום, לאחר מכן 3 ימים בהם נוטלים 0.5 מ"ג פעמיים ביום, וביום האחרון 1 מ"ג פעמיים ביום.

תופעות הלוואי העיקריות של התכשיר הן: בחילה, הפרעות שינה, עצירות, נפיחות והקאה.

חשוב לזכור:
להדרכה, לייעוץ אישי ולתמיכה של מומחים בנושא יש תפקיד חשוב להצלחת התהליך. מומלץ לשלב את נטילת התרופות בסדנא טיפולית לגמילה מעישון או בייעוץ אישי. גמילה המשלבת טיפול ושינוי פסיכולוגי-התנהגותי, במקביל לשינוי פיזיולוגי המתקבל באמצעות הטיפול התרופתי – היא גמילה מוצלחת.

הכותבים: מגר' לימור מנחם-המחלקה לפרמקואפידמיולוגיה וכלכלת תרופות
מגר' אלי מרום- עוזר בכיר למנהלת אגף הרוקחות
מגר' בתיה הרן- מנהלת אגף הרוקחות