אנא סובבו את הטלפון שלכם.
על פי המחקר, מחלת כליות הינה סיבוך משמעותי של מחלת האיידס וזאת בעיקר בקרב מיעוטים.
במחקר החתך שנערך בניו יורק תארו החוקרים את הימצאותה של מחלת כליות כרונית בקרב חולים המקבלים טיפול לאיידס במרפאה.
1239 חולים נבדקו (מתוכם 90% שחורים או היספנים) ומתוכם כ- 15% אובחנו כחולים במחלות כליה כרונית או end stage. מעל שליש הציגו פרוטנוריה אבל שמרו על תפקוד כיליתי תקין.
נמצא כי גורמי הסיכון העצמאיים למחלת כליה כרונית הינם: גיל, גזע שחור, הפטיטיס C, וספירה נמוכה של CD4.
באופן מפתיע נמצא כי החולים שהציגו מחלת כליה הינם בעלי סיכוי גבוה יותר לסופרסיה ויראלית מאשר החולים שלא הציגו מחלת כליה.
מחקר זה מעריך את הימצאותה של מחלת כליה כרונית בקרב חולי איידס באזורים עירוניים.
יש לציין כי בעת שנערך המחקר, המידע בנוגע לתרופות היה חסר ולכן קשה היה להעריך את השפעתן של תרופות על המצב כיליתי.
על פי ההנחיות שפורסמו על ידי ה- Infectious Diseases Society of America מומלץ כי כל קלינאי ינטר חולי איידס למחלות כליה על פי קריטריונים של מדידת קריאטנין ובדיקת שתן.
כמו כן יש להגדיר מתרפאים כמצויים בסיכון גבוה כאשר הם מציגים את הקריטריונים הבאים:
African American patients, with CD4 counts <200 cells/mm3, viral loads >4000
copies/mL, diabetes, hypertension, HCV coinfection.
להנחיות של ה- Infectious Diseases Society of America >>
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
