למרות שנראה כי מקורה של – (ventilator-associated pneumonia (VAP הוא בדרך כלל מקולוניזציה של בקטריות באורופרינקס, שטיפות פה המכילותchlorhexidine לא הצליחו להפחית את היארעות מקרי ה- VAP כך טוען מחקר פרוספקטיבי שפורסם ב- CHEST 2007.
למרות זאת הטיפול הציג יתרונות אחרים שכללו זמן ונטילציה קצר יותר ודהקולוניזציה אוראלית משמעותית.
VAP הינו זיהום המועבר באוויר, לצורך האבחנה של VAP יש להוכיח כי הוא התפתח כ- 48 שעות לאחר שבוצעה אינטובציה.
VAP הינו הגורם המוביל לתמותה בקרב הזיהומים המועברים בבתי החולים עם שיעורי תמותה גבוהים יותר אף מאילו של- central line infections, severe sepsis, respiratory tract infections בחולים אשר לא עברו אינטובציה. המחקר מסוג randomised, controlled, partially-blinded כלל 82 חולים המצויים תחת mechanical ventilation במרכז רפואי בודד.
חלל הפה של החולים נמרח פעמיים ביום בתמיסה של 0.12% chlorhexidine או ב- non-antiseptic enzymatic liquid שמשמש למניעה של פה יבש.
כל החולים טופלו בנוסף בפרוצדורה סטנדרטית למניעת VAP הכוללת את הרמת ראש המיטה, סדציה יומית, הערכה של המוכנות לאקסטובציה ופרופילקסיס נגד כיב פפטי ונגד deep venous thrombosis.
אנשי הצוות שביצעו את השטיפות ידעו איזה טיפול ניתן לאילו מהחולים אך החולים והרופאים לא ידעו איזה טיפול ניתן לאיזה חולה.
דגימות מהאורופרינקס נאספו וגודלו בתרבית והחולים הוערכו קלינית ל- VAP כ-48 שעות לאחר האינטובציה.
8 מקרים של VAP נצפו הן בקבוצת המחקר והן בקבוצת הביקורת ומשמעות הדבר היא כי אין שוני משמעותי בהיארעות VAP בין קבוצת המחקר בה בוצעה שטיפה עם chlorhexidine ובין קבוצת הביקורת.
למרות זאת המחקר מצא כי הזמן הממוצע של הונטילציה פחת משמעותית בקבוצת ה- (chlorhexidine 5.1 ימים לעומת 9.5 ימים) וכמו כן התרביות הראו כי גדילת החיידקים הייתה נמוכה יותר תחת השימוש ב- chlorhexidine ביום השלישי של הונטילציה אך יש לציין כי לא נצפה הבדל ביום 1 וביום 9.
מחברי המחקר מוסיפים כי יתכן שיש לקשור את התוצאות בכך שתמיסת ה- chlorhexidine היתה חלשה מדי על מנת להראות אפקטיביות או שהבדיקה שבוצעה רק לאחר 48 שעות לא הציגה שינויים שיתכן שהתרחשו כ- early-onset.
לידיעה >>
הידיעה הועברה ע”י מערכת Pharmaline