מאמר שהתפרסם לאחרונה מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת מינסוטה בוחן את הראיות ליעילות הפוטנציאלית של בדיקות גנטיות לתגובה ל- SSRI. כמו כן בוחן המאמר את ההשלכות האתיות והמעשיות להטמעה של בדיקות אלו בפרקטיקה הפסיכיאטרית.
המאמר סוקר שלושה תחומים בספרות הקיימת: 1.המעמסה של חולים בדיכאון מאג’ורי העמידים לטיפול resistant ושל חולים עם חוסר סבילות לטיפול intolerant: 2. הראיות באשר לערכן של בדיקות גנטיות המסוגלות לנבא את התגובה לתרופה: 3. הבעיות האתיות והמעשיות הנוגעות לשילוב הבדיקה בפרקטיקה.
עמידות לטיפול וחוסר סבילות לטיפול הינם נפוצים בקרב המטופלים ב- selective serotonin reuptake inhibitors) SSRIs) והם קשורים בעיקר בסיבות כלכליות ובסיבות של איכות חיים.
כמו כן ישנן עדויות שונות בספרות על כך שפולימורפיזם קשור בתגובה ל- SSRI. יחד עם זאת מעולם לא נערך מחקר רנדומלי שמטרתו הייתה לבחון את האפקטיביות של מבחנים גנטיים על שיפור התוצאה הטיפולית בקרב מטופלים עמידים או בקרב מטופלים בעלי חוסר סבילות בטיפול.
יש לבצע מחקר רנדומאלי המשווה את התגובה בקרב המטופלים בתרופות פסיכיאטריות סטנדרטיות ובקרב מטופלים בתרופות פסיכיאטריות שהותאמו להם ספציפית בעקבות בדיקות סקר גנטיות טרם ההמלצה על הטמעה של בדיקות כאלו. כמו כן יש להתייחס לשאלות האתיות והפרקטיות של הטמעת בדיקות אלו טרם ההמלצה עליהן.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
