לרצפטורים לויטמין D ישנו פיזור גדול על פני הרקמה אשר כולל בין היתר רקמות של שריר חלק, אנדותל וקרדיומיוציטים.
ראיות חדשות רבות טוענות כי מחסור וויטמין D עשוי להשפיע על המערכת הקרדיווסקולארית אך מעולם לא נערך מחקר ארוך טווח להערכה של השפעות כאלו.
המחקר הנוכחי בדק 1739 חולים (בגיל ממוצע של 59, מתוכם 55% נשים, כולם לבנים) ללא אירועים קרדיווסקולרים קודמים אחריהם נערך מעקב של 5.4 שנים בממוצע.
רמת ויטמין ה-D הוערכה על ידי מדידות של 25-dihydroxyvitamin D (25-OH D) ועל סמך מדידות אלו חולקו הנבדקים לקבוצות שונות.
המחקר מצא כי נבדקים בעלי רמות של 25-OH D <15 ng/mL היו בעלי סיכון של 1.62 לאירועים קרדיווסקולרים בהשוואה לנבדקים בעלי רמות של 25-OH D 15 ng/mL ועבור נבדקים בעלי רמות<10 ng/mL הסיכון הנצפה היה 1.80.
יש לציין כי האפקט הנצפה היה מובהק סטטיסטית בנבדקים בעלי לחץ דם גבוה אך לא מובהק בנבדקים בעלי לחץ דם תקין.
על פי החוקרים לוויטמין D קשר ישיר לאירועים קרדיווסקולרים ויש לבחון האם תיקון של רמות נמוכות של הוויטמין עשוי לסייע במניעה של אירועים כאלו.