מחקר חדש שפורסם בגיליון מרץ של ה- Diabetes Care טוען כי פוטנציאל פעולה מופחת של שריר ה- peroneal, רמות גבוהות של cystatin-C ו- poor contrast sensitivity מגבירים את הסיכון לנפילות במבוגרים עם סוכרת.
על פי מחברי המחקר, מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 מצויים בסיכון גבוה יותר לנפילות אך מעט ידוע על גורמי הסיכון המביאים למצב זה, המחקר הנוכחי בחן את השפעתם של סיבוכים וטיפולים הקשורים למחלה הסוכרת על הגברת הסיכון לנפילות במבוגרים עם סוכרת.
446 מבוגרים שהשתתפו במחקר קוהורט שבחן סוכרתיים דיווחו על נפילה בשנה שחלפה לביקורת השנתית, גילם הממוצע בתחילת המחקר היה 73.6 ומעקב אחריהם בוצע בממוצע כל 4.9 שנים.
הפקטורים שנמצאו כקשורים עם סיכון מוגבר לנפילות היו אמפליטודת תגובה נמוכה של עצב ה- peroneal, רמות גבוהות של cystatin-C שמהווה פקטור לתפקוד כלייתי לקוי ו-contrast sensitivity לקוי. רמות נמוכות של המוגלובין A1C נמצאו קשורות עם נפילות במבוגרים המטופלים באינסולין אך לא במבוגרים המטופלים בתרופות היפוגליקמיות אחרות אך לא באינסולין.
החוקרים מוסיפים כי סיבוכים הקשורים בסוכרת כגון ירידה בתפקוד העצבי הפריפרלי, ירידה בתפקוד הכלייתי ופגיעה בראיה תורמים כולם להגברת הסיכון לנפילות בקרב מבוגרים חולי סוכרת.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
