אנא סובבו את הטלפון שלכם.
בני אדם ישנים בממוצע כשליש מחייהם. ידוע כי השינה הינה חיונית, אך רוב האנשים לא טרחו לברר את הסיבה לכך. מדוע בני אדם מבזבזים 7-8 שעות מדי לילה כשאינם זזים וללא הכרה? מה באמת קורה למוח ולגוף כשאנו ישנים?
חוקרים במעבדת השינה של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה סבורים שכעת אנו מתחילים להבין כי השינה משרתת למעשה מערך מורכב של תפקודי גוף ולא נועדה למנוחה בלבד. בכל מקרה, ברור מעבר לכל ספק כי השינה הינה קריטית. בסדרה של ניסויים שבוצעו בשנות ה- 80, נמצא כי חולדות אשר הוחזקו ערות כל שעות היממה, החלו למות לאחר 5 ימים בלבד. סיבת המוות הייתה מניעת שינה. לדעת החוקרים למניעת שינה השפעות דומות להרעבה, ולא רק על עכברים. כל בעלי החיים שנחקרו עד היום, החל מהפילים ועד זבובי הפירות זקוקים לשינה. חלק מבעלי החיים ישנים כ 20 שעות ביום, אחרים רק שעתיים –שלוש. ישנם בעלי חיים שישנים, כשמחצית מוחם ער, כך שקשה לנו להעריך את חשיבות השינה. כך או כך, ברור כי השינה הינה כה חשובה עד כי ניתן לומר שבמונחים אבולוציוניים היא שווה את הסיכונים, כי במהלכה, היצור הישן חשוף לחלוטין.
אחד הממצאים החדשים במדע השינה קשור ללמידה וזיכרון. באחד מהמחקרים נבדקה השפעות חוסר השינה על סטודנטים שנשארו ערים למשך יותר מ- 24 שעות. נמצא כי כושרם של הנבדקים לזכור רשימות מילים יורד ב- 40% לאחר לילה ללא שינה. ואף יותר מכך, השינה, כפי הנראה משפרת את הזיכרון ב- 20-30%. ממצא זה סותר את מציאות חיינו בתרבות המערבית, כאשר אנו נדרשים להישאר ערים על מנת להספיק לעשות יותר.
מה קורה עם ישנים, אבל לא מספיק? במחקר שנערך ע"י בית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה וממומן ע"י NIH נבדקו מתנדבים שלא ניתנה להם האפשרות לשנת לילה רציפה (שינה של כ- 4 שעות שינה בלילה) לאחריה עליהם לעבור מספר מבחנים המעריכים את השפעות המצב שנקרא " מניעת שינה חלקית כרונית".
הממצאים הראו כי מתפתח ליקוי מצטבר ביכולת הנבדקים לחשיבה מהירה, תגובה מהירה ופגמים בזיכרון. השפעת השינה החלקית מופיעה כבר לאחר הלילה הראשון, אם כי רוב האנשים יכולים להתגבר על כך באמצעות קפה או מוצרים אחרים המכילים קפאין. לאחר לילה נוסף, המצב מחמיר וכל יום נוסף מוסיף לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות.
במכון הטכני לתעבורה של ווירג'יניה נחקרו הסיבות להתנגשות מכוניות בכ- 240 מתנדבים. לאחר כשנה של מעקב אחר מכוניותיהם (באמצעות מצלמות שהותקנו במכוניות) נמצא כי נהיגה במצב ישנוני הינה ההתנהגות המסוכנת ביותר. נדרשות רק כ 2 שניות של "ניקור" כדי שמכונית הנוסעת במהירות של כ- 90 קמ"ש תסטה לחלוטין מהמסלול. "ניקור" כזה קרוי מיקרו שינה, והוא עלול לקרות גם כאשר עיני הנהג פקוחות לחלוטין. הנהגים מרגישים את העייפות, פותחים חלון, מדליקים רדיו, שרים ובטוחים שאמצעים אלו יעזרו להם להישאר ערים, אבל למעשה תוך מספר שניות הם מנקרים שוב.
לדעת החוקרים, חוסר שינה הינו הגורם העיקרי בכמה מהתאונות המפורסמות ביותר (תאונת המעבורת של סטטן איילנד ב- 2003, אסון אי שלושת המילין, צ'רנוביל, זיהום הנפט ע"י מיכלית Exxon Valdez). מרבית האנשים חושבים כי התאונות נגרמו בשל חוסר ההקפדה על נהלים, בשל ניהול גרוע או אלכוהול. אך למעשה לדעת החוקרים אסונות אלו קרו בשל אבחנה לקויה ותגובות איטיות בזמן שהאחראים היו עייפים ועשו טעויות פשוטות, סימני ההיכר של חוסר שינה.
בין הממצאים הבולטים בכל המחקרים הינם:
• חוסר מודעות הנבדקים למצבם-הם בטוחים שהתרגלו לחוסר השינה ובטוחים שיסתדרו. אנשים הסובלים מחוסר שינה כרוני, מתנהגים כשיכורים . אין להם מושג על מגבלותיהם והם מאמינים כי למדו לחיות ללא שינה.
• שינויים במצבי רוח- מתנדבים מהם נמנעה השינה בניסוי הפכו להיות עצבניים, בעלי "פתיל קצר".
• פגיעה בכושר השיפוט- תופעה זו נמדדה באמצעות השימוש ב- MRI בו נבדקה תגובה רגשית. במתנדבים מנועי שינה, שצפו בתצלומים מטרידים נצפתה תגובה היפראקטיבית במוחם וזאת לעומת מתנדבים לאחר שנת לילה טובה שהגיבו בצורה מבוקרת.
• במתנדבים מנועי שינה- נמצא נתק בין האמיגדלה הנמצאת בפעילות יתר והאונה הפרונטלית (איזור השולט על המחשבה הרציונאלית וקבלת החלטות) , מצב דומה קיים באנשים הסובלים מהפרעות נפשיות.
רוב המבוגרים זקוקים ל -7-8 שעות שינה מדי לילה. אבל למרות כל המחקרים והממצאים, כולנו ישנים פחות (החציון הינו 6.7 שעות).
המחיר של חוסר שינה זה עלול להיות יקר. לדברי אנדוקרינולוגית מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת שיקאגו, הגבלת שינה ל- 4 שעות למשך שישה ימים בלבד, הביאה את הנבדקים למצב טרום סוכרתי. לדברי החוקרת, חוסר השינה עלול להיות גורם תורם למגפת ההשמנה בארה"ב, בשל הירידה ברמות ההורמון לפטין, הגורמת לרעב במנועי שינה.
שבעה מחקרים גדולים שנערכו ברחבי העולם דיווחו על הקשר בין משך שינה קצר, השמנה, מחלות לב, יתר לחץ דם ושבץ. כעת נראה כי אחד מגורמי הסיכון של הסוכרת הינו מניעת השינה.
יתכן גם שהעלייה בתחלואת הסוכרת אצל ילידים ומתבגרים, הישנים פחות מ-7 שעות במקום 9-10 שעות, הינה תוצאה של חוסר שינה.
לדברי האנדוקרינולוגית, יש לעדכן את הגורמים המשפיעים על איכות החיים, ולהוסיף לתזונה הנכונה וההתעמלות גם שינה.
אם חוסר השינה משפיע על התיאבון, המטבוליזם, הזיכרון וההזדקנות, האם יש משהו שלא מושפע? מה קורה למין? לדברי חוקר מאוניברסיטת פילדלפיה, החוקר את השפעת חוסר השינה על זבוב הפירות, זכרים מנועי שינה מזדווגים לעיתים רחוקות בלבד. למרות שעדיין אין באפשרותנו לעשות אנלוגיה למה שקורה בזכרים אנושיים, התנהגות זבובי הפירות יכולה לשמש דוגמא לא רעה.
האם שנת הצהריים יכולה לעזור? החוקרים ממליצים על שינה כוללת של 7.5-8 שעות ביום. כך שנמנום במהלך היום ובייחוד נמנום ארוך, בכולל גם שנת REM יכול לגרום לשיפור.
לדעת החוקרים, השינה משפיעה על תחומים רבים כל כך שיהיה קשה מאד למצוא את כדור הפלא שיוכל לפצות על המחסור. כך, לפחות לעת עתה, בני האדם "תקועים" עם שינה לפחות למשך שליש מחייהם.
הידיעה הועברה ע"י דר' אילנה שומכר- צה"ל
