מחקר חדש שפורסם ב- American Journal of Medicine, טוען כי כ- 70% מהחולים השמנים אינם מקבלים את המינון הדרוש של vancomycin דבר המתבטא בריכוז שסביר להניח שאינו יעיל טיפולית.
החוקרים ציינו כי על אף שמשקל הגוף הוא השיטה המועדפת על מנת לחשב מינונים של vancomycin, מחקרים רבים ממשיכים להשתמש במשטר טיפולי “שטוח” הנוקט במינון של גרם אחד מדי 12 שעות וזאת על מנת להעריך את יעילותם של טיפולים חדשים לזיהומים בחיידקים מסוג גרם (+) (כולל methicillin-resistant Staphylococcus aureus).
החוקרים אף הוסיפו ואמרו כי מינונים נמוכים של vancomycin מגבירים את הסיכון להיווצרותם של זנים עמידים.
החוקרים בדקו במשך 3 שנים, 421 חולים אשר טופלו ב- vancomycin ומצאו כי בלא כל קשר ל- BMI, מרבית החולים טופלו במינון קבוע של 2 גרם ליום. המינון המומלץ של לפחות 10 מ”ג לק”ג הושג בכל החולים המצויים בתת משקל, ב- 99% מהחולים המצויים במשקל תקין, ב- 93.9% מהחולים המצויים בעודף משקל ורק ב- 27.7% מהחולים השמנים.
יש לציין כי על ידי שימוש במינון של 15 מ”ג לק”ג (מינון המומלץ על ידי גופים רבים) הושג המינון המומלץ רק בכ- 97% מהחולים המצויים בתת משקל, ב- 46% מהחולים המצויים במשקל תקין, ב- 1% מהחולים בעלי המשקל העודף וב- 0.6% מהחולים השמנים.
לאור ממצאים אלו ומתוך ידיעה כי כשליש מהאמריקנים שמנים, יש לוודא כי חולים אכן מקבלים את המינון הדרוש עבורם, מינון אשר ישיג את מטרתו ויגיע לריכוז הטיפולי המומלץ.
מקור הידיעה>>
Am J Med 2008;121:515-518
הידיעה הועברה ע”י בעז מזרחי, דוקטורנט במחלקה לכימיה תרופתית, ביה”ס לרוקחות, האוניברסיטה העברית, ירושלים. boazmizra@gmail.com
