פיקוח גליצמי הדוק בקרב חולי סוכרת מסוג 2 עשוי להוות נטל כבד מבחינות רבות הכוללות מורכבות ועלויות וזאת על רקע של אי ודאות בנוגע ליעילות. כך פורסם בכתב העת המקוון Annals of Internal Medicine.
מחברי המאמר בחנו מחקרים עדכניים שהשוו פיקוח גלצמי הדוק אל מול פיקוח הדוק פחות. הממצאים מציעים כי פיקוח גליצמי הדוק עשוי שלא להפחית את הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית, לשבץ, לקטיעת איברים או אף לסיבוכים מיקרווסקולריים. הממצא הברור היחיד שנמצא היה כי פיקוח גליצמי הדוק מגביר את הסיכון להיפוגליקמיה.
ישנו צורך בשינוי גישת הטיפול בחולי הסוכרת, יש להימנע מהתערבות “המכריעה” את יכולתו של החולה להתמודדות קלינית, פסיכולוגית וכלכלית עם מחלתו. אין להשוות בין המטרות הקליניות של HbA1c לאלו המודדות את איכות החיים, נראה כי רמות HbA1c שבין 7%-7.5% הינן הגיוניות ואפשריות עבור מרבית החולים.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
