במחקר זה בדקו החוקרים האם הגנת-יתר של הורים על ילדיהם תורמת להתפתחות תסמינים גופניים תפקודיים (Functional somatic symptoms) במתבגרים צעירים. כמו כן נבדק האם השפעה כזו מתווכת על-ידי מצוקת-הורות (parenting distress) ו/או ממותנת על-ידי מינו של המתבגר. במחקר נכללו 2230 מתבגרים. מסקנת החוקרים הייתה כי הגנת-יתר של הורים על ילדיהם תורמת להתפתחות תסמינים גופניים תפקודיים במתבגרים צעירים.
מטרה:
לבדוק האם הגנת-יתר (overprotection) של הורים על ילדיהם תורמת להתפתחות תסמינים גופניים תפקודיים (Functional Somatic Symptoms (FSS)) במתבגרים צעירים. נוסף לכך, נעשה נסיון לבדוק האם השפעה אפשרית כזו של הגנת-יתר מצד ההורים מתווכת על-ידי מצוקה הורית (parenting distress) ו/או ממותנת על-ידי מינו של המתבגר.
דגם המחקר:
תסמינים גופניים תיפקודיים נמדדו ב- 2230 מתבגרים בגילאים 12-10 מתוך “הסקר למעקב אחרי חייהם של מתבגרים” (Tracking Adolescents’ Individual Lives Survay). המדידה של תסמינים אלו נעשתה לפני תחילת המחקר ופעם נוספת לאחר שנתיים וחצי של מעקב באמצעות סולם המדידה לתלונות גופניות (Somatic Complaints subscale) של הדיווח העצמי של בני נוער.
הגנת-יתר מצד ההורים כפי שנתפס על-ידי הילד הוערכה באמצעות כלי מחקרי להערכת הילדים את התנהגות ההורים (ה- EMBU-C). בנוסף, ההורים מילאו את השאלון לקביעת רמת מצוקת הורות (Parenting Stress Index). ניתוח נתונים בצורה של רגרסיה לינארית בוצע תוך תיקנון למינו של המתבגר ולתסמינים הגופניים התיפקודיים שנמדדו לפני תחילת המחקר.
תוצאות:
הגנת-יתר של הורים על ילדיהם הייתה גורם מנבא להתפתחות תסמינים גופניים תפקודיים בקרב מתבגרים צעירים (β=0.055 , P<.01). ניתוח נתונים עם ריבוד הראה כי הגנת-יתר מצד האם הייתה גורם מנבא להתפתחות תסמינים גופניים תיפקודיים בבנות (=0.085β , P<.02), בעוד שהגנת-יתר מצד האב הייתה גורם מנבא להתפתחות תסמינים כאלו בבנים (β=0.072 , P<.01). נמצאה השפעה מתווכת קטנה אך משמעותית (5.7%) למצוקה הורית אימהית בקשר שבין הגנת-יתר מצד ההורה לבין התפתחת תסמינים גופניים תפקודיים.
מסקנות:
הגנת-יתר של הורים על ילדיהם משחקת תפקיד בהתפתחות תסמינים גופניים תיפקודיים בקרב מתבגרים צעירים.
מקור הידיעה >>
Journal of Pediatrics, Vol. 154, Issue 6. pp. 918-923.e1
הידיעה הועברה באדיבות רשת רפואה
