מרבית הקווים המנחים ממליצים על לחץ דם של 140/90 עבור אנשים הסובלים מיתר לחץ דם ואשר אינם חולים בסוכרת, אך יש לציין כי עד היום לא נערכו כל מחקרים אקראיים שבחנו את השפעותיה של הפחתה בלחץ הדם הסיסטולי מתחת ל- 130 על אוכלוסייה זו.
החוקרים מאיטליה חילקו אקראית 1,111 חולי יתר לחץ דם ללא סוכרת לשליטה הדוקה (פחות מ- 130 מ"מ כספית) או לשליטה רגילה (פחות מ- 140 מ"מ כספית) על לחץ הדם הסיסטולי. החולים (מעל גיל 55) הציגו בתחילת המחקר רמות הגבוהות מ- 150 מ"מ כספית וזאת לאחר טיפול בתרופות נגד יל"ד למשך 12 שבועות לפחות ואף הציגו גורם סיכון קרדיווסקולארי אחד נוסף לפחות. הטיפול היה גלוי ואינדיבידואלי וכלל את הטיפול שניתן לחולים טרם תחילת המחקר בנוסף לשילובים שונים של furosemide, hydrochlorothiazide, ramipril, telmisartan (Micardis), amlodipine, bisoprolol ו- clonidine.
לחץ הדם נמדד כל 4 חודשים ודווח כממוצע של כל 3 מדידות שנלקחו בישיבה בהפרשים של 10 דקות.
מטרת המחקר הייתה מדידה אלקטרוקרדיוגראפית של left ventricular hypertrophy ,LVH.
בתחילת המחקר לחץ הדם היה דומה בקרב שתי הקבוצות וכ-20% מהחולים בכל קבוצה הציגו LVH. לאחר שנתיים, 27% ו- 72% מהחולים מקבוצת הפיקוח הרגיל ומקבוצת הפיקוח ההדוק, בהתאמה הציגו לחץ דם סיסטולי נמוך מ- 130 ומשמעותית יותר חולים בקבוצת הפיקוח הרגיל יחסית לקבוצת הפיקוח ההדוק הציגו LVH (17% לעומת 11%), בנוסף משמעותית יותר חולים בקבוצת הפיקוח הרגיל הציגו אחד מתוך תשעה סיבוכים קרדיווסקולאריים נלווים וזאת ביחס לקבוצת הפיקוח ההדוק (9.4% לעומת 4.8%).
הידיעה הועברה ע"י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
