זנים עמידים של אינפלואנזה מהווים מטרה קשה לטיפול

מעקב הולנדי אחר נגיף ה- influenza מעיד כי נגיפים בעלי עמידות כנגד תרופות אנטיויראליות הינם בעיה ההולכת וגוברת.
מחברי המחקר מסרו כי לאחר בחינה של דפוסי העמידות האנטיויראליים במהלך שלוש עונות אינפלואנזה עוקבות בהולנד ניתן לתאר את האופי הבלתי צפוי של היווצרות דפוסי העמידות האנטיויראליים. הדיווח פורסם בכתב העת Antiviral Research.
הטיפול האפקטיבי או הפרופילקטי לאינפלואנזה הופך למורכב יותר ויותר וזאת משום שבתי החולים לא יכולים לבסס את הטיפול על נתוני מעקב לאומיים המעידים על רגישות לתרופות מסוימות.
החוקרים בחנו את פרופיל הרגישות לטיפול אנטיויראלי בקרב 273 דגימות שנאספו בין השנים 2005-2008.
היחס של הנגיף adamantane-resistant A, H3N2 עלה מ- 74% בין השנים 2005-2007 ל- 100% בין השנים 2007-2008. אך כל הנגיפים מסוג A,H1N1 שבודדו נמצאו כרגישים לטיפול. נראה כי נוכחות או היעדר מוטציות של S31N בחלבון M2 הוא הגורם הקובע העיקרי לעמידות ל- adamantine.
לפני 2007-2008, 98% מנגיפי האינפלואנזה מסוגים A ו- B נמצאו כרגישים הן ל- oseltamivir והן ל- zanamivir. לעומת זאת, בין השנים 2007-2008, 24% מהנגיפים מזן A,H1N1  היו עמידים ל- oseltamivir, נגיפים אלו נותרו רגישים ל- zanamivir ול- adamantanes.
הן נגיף ה- A,H1N1 העמיד ל- oseltamivir, הן נגיף ה- A,H3N2 העמיד ל- adamantine והן הזן הרגיש הציגו תסמינים קליניים דומים.
לאור הממצאים האחרונים, ברור כי דרושים מבחנים מהירים ואמינים לזיהוי עמידויות וזאת על מנת להתחיל בטיפול יעיל בתרופות אנטיויראליות ועל מנת לנטר את הופעתם של זנים עמידים תוך כדי טיפול.

מקור הידיעה >>

Antiviral Res 2009;83:290-297

הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine