רופאים עוקבים אחר הקווים המנחים המתארים את המקרים בהם יש להשתמש ב-implantable cardioverter-defibrillator ,ICD מצאו שרק במחצית מהמקרים בהם יש צורך ב- ICD, אכן נעשה שימוש בו. אשר נשים, שחורים, לא מבוטחים וחולים מבוגרים מציגים סיכוי נמוך לקבל טיפול שכזה. כך עולה ממחקר שפורסם בגיליון דצמבר של כתב העת Heart Rhythm.
הקווים המנחים הלאומיים בארה”ב, מפרטים את הקריטריונים לטיפול ב- ICD, מחברי המחקר הנוכחי, בחנו מידע העולה מהקוהורט IMPROVE-HF על מנת לנסות ולזהות סוגי חולים וגורמים הקשורים למרפאות המהווים גורמים מנבאים להיענות לקווים המנחים.
IMPROVE-HF כלל 15,381 חולים שטופלו ב- 167 מרפאות קרדיולוגיות בארה”ב. החולים נחשבו כמתאימים להשתלת ICD באם הציגו left ventricular ejection fraction ,LVEF נמוך מ- 35% ו- New York Heart Association functional class של II או III וזאת על אף טיפול רפואי, או באם הציגו LVEF נמוך מ- 30% לאחר MI.
למרות ש- 7,221 חולים נמצאו כמתאימים להשתלת ICD ולא הציגו קונטרא-אינדיקציות לטיפול, רק 3,659 (50.7%) אכן קיבלו את הטיפול.
החוקרים מצאו כי מאפיינים מסוימים היוו גורמים מנבאים לחוסר היענות לקווים המנחים, המאפיינים הבולטים ביותר היו גיל מבוגר (סיכוי יחסי, 0.87 עבור כל תוספת של 10 שנים), שחורים (סיכוי יחסי 0.75), והיעדר ביטוח (סיכוי יחסי 0.45).
מחברי המחקר מסרו כי למרות שישנן כיום ראיות חותכות ממחקרים קליניים והמלצות לאומיות התומכות בהשתלת ICD עבור חולים מתאימים עם כשל לבבי ופעילות סיסטולית ירודה של החדר השמאלי לאחר MI, התוצאות האחרונות מראות הטרוגניות רחבה בטיפול ב- ICD במרפאות הקרדיולוגיות.
המחקר מומן על ידי חברת Medtronics Inc המייצרת ICDs ומעסיקה את מחברי המחקר כיועצים.
מקור הידיעה >>
Heart Rhythm 2009;6:1727-1734
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
