שיפור ההיענות לטיפול בסטטינים עשוי להיות יעיל יותר בהשוואה להרחבת האינדיקציות לשימוש בתרופה, כך מציע מחקר שנערך בבריטניה. מחברי המחקר בחנו עבודות שנעשו בנוגע להיענות לטיפול בסטטינים במסגרתם של ניסויים קליניים ובפרקטיקה הרגילה והשוו את ההשפעה של שיפור ההיענות ב- 50% עם ההשפעה של הפחתת “סף הסיכון” למתן מרשמים של סטטינים (מסיכוי של 20% לפתח מחלה קרדיווסקולארית בתוך עשר שנים לסיכוי של 15.5%).
החוקרים העריכו כי הגברת ההיענות לטיפול מ- 50% ל- 75%, הינה בעלת יעילות כפולה במניעת מקרי מוות המתרחשים עקב מחלה קרדיווסקולארית וזאת בהשוואה להקלת הקווים המנחים למתן מרשמים לתרופות.
החוקרים אף הגיבו ב- Journal of Epidemiology and Community Health ומסרו כי כשלון בהערכת רמות ההיענות המושגות בדרך כלל בפרקטיקה, עשוי להוביל להערכת יתר של היתרונות הפוטנציאלים של אסטרטגיות כימו-אופרטיביות. הדבר אף עשוי להביא בהיסח הדעת לנקיטת מדיניות של טיפול בסטטינים הנכשלת ביכולתה להביא ליתרונות המקסימליים מהטיפול.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
