אנא סובבו את הטלפון שלכם.
תמיד ידענו בליבנו ששוקולד הוא טוב לגוף, אך לא ידענו איך לאכול את זה…..
בדיוק בזמן לחג האהבה – Valentine's Day, מגיע מאמר קנדי סוקר הטוען כי צריכה גבוהה של שוקולד כנראה קשורה לירידה בסיכון לשבץ ולירידה בתמותה כתוצאה משבץ.
מתוצאות 2 מחקרי cohort נצפתה ירידה של 22% בהפחתה של הסיכון לשבץ עבור אלה שאכלו מנת שוקולד אחת בשבוע ו- 46% ירידה בתמותה משבץ בכאלה שאכלו שוקולד שבועי בכמות של 50 ג' לעומת כאלה שלא אכלו שוקולד שבועי כלל. מחקר שלישי, לעומת זאת, לא מצא קשר בין אכילה של שוקולד לבין שבץ או מוות.
למרות זאת, מספר המחקרים המהימנים אשר בדקו את הקשר הוא קטן, על כן לא ניתן להסיק עדיין קשר חד משמעי בין שוקולד לבין סיכון לשבץ. יש לערוך מחקרים נוספים עם מספר משתתפים גדול יותר בשביל לקבוע את סוג השוקולד, הכמות וההרכב, וזאת מפי החוקרים שמתעתדים להציג מידע זה בכנס ה-62 של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, שייערך באפריל.
שוקולד מכיל חמאת קקאו, פלבונואידים, פרוציאנידים, קרבוהידרטים וויטמינים, אשר משערים כי אלו הם המרכיבים הקשורים לירידה בסיכון לשבץ ולתמותה משבץ. שוקולד מריר מכיל את כמות הפלבונואידים והפרוציאנידים הגבוהה ביותר מבין סוגי השוקולד הקיימים. מרכיבים אלו קשורים לירידה בסיכון קרדיווסקולרי. בנוסף, לשוקולד מריר יש את כמות האנטיאוקסידנטים הגבוהה ביותר.
יחד עם זאת, החוקרים מדגישים כי כמות השוקולד שיכולה לספק הגנה מפני סיכון קרדיווסקולרי היא רבה ("50 ג' ליום זה הרבה!"), ודבר זה יכול להיות לרועץ כאשר התפריט הופך להיות עשיר בסוכר ושומנים.
למקור >>
American Academy of Neurology 62nd Annual Meeting. April 10-17, 2010. Published online
הידיעה הועברה ע"י מגר' ורדית קלמרו, רוקחת קלינית, איגוד סיסטיק פיברוזיס בישראל
