מרבית החולים שמתו מוות פתאומי מסיבות לבביות סבלו מהיצרות כלילית משמעותית תת קלינית ואף מ- MI קודם שלא אובחן, כך טוענים חוקרים במאמר שהתפרסם ב- American Heart Journal.
החוקרים אף הדגישו כי גורמי סיכון כליליים מסורתיים הינם נפוצים ולרוב אינם מטופלים בקרב אוכלוסיית החולים הזו. תוצאות המחקר רומזות כי יש לשפר את אסטרטגיות הזיהוי והטיפול במחלת לב כלילית תת קלינית בקהילה וזאת על מנת למנוע מקרים של מוות פתאומי מסיבות לבביות.
המחקר כלל 71 אנשים בגילאים 25-60 אשר מתו מוות פתאומי מסיבות לבביות ללא כל סיבה נראית לעין. ביופסיות בוצעו בין השנים אוגוסט 2001 ויולי 2004.
צוות החוקרים בחן את הרשומות הרפואיות, ביצע ראיונות עם קרובי משפחה ובדק דגימות לאיתור מוטציות גנטיות הקשורות ב- long QT syndrome.
החוקרים מצאו היצרות כלילית משמעותית בקרב 58 נבדקים (82%). באופן כללי, 27% מהנבדקים הציגו ראיות לפגיעה כלילית חריפה ו- 34% חוו בעבר MI שקט. אף על פי כן, רק שני נבדקים הציגו היסטוריה של מחלה כלילית.
החוקרים מצאו היארעות גבוהה של גורמי סיכון מסורתיים למחלת לב כלילית שלא טופלו. באופן כללי, 61% מהנבדקים עישנו בעבר או בהווה, 27%הציגו יתר לחץ דם ו- 25% הציגו היפרליפידמיה. 80% מהנבדקים הציגו BMI שהוגדר כמשקל עודף או כהשמנה חולנית.
למרות זאת, רק 6% מהנבדקים טופלו בחסמי בטא ורק 17% טופלו ב- salicylates מכל סוג.
חמישה נבדקים (7%) הציגו מוטציה אפשרית בגנים המקודדים לתעלות היונים ובארבעה מהחולים הללו המוטציה הייתה בגן SCN5A המקודד לתעלות נתרן.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
