סרוטייפ 19A מהווה את האשם העיקרי בזיהומים פנאומוקוקלים פולשניים בילדים ופעמים רבות הוא אף עמיד למספר תרופות, כך פורסם בגיליון מרץ של כתב העת Pediatrics.
מאז שהחל השימוש ב- 7-valent pneumococcal conjugate vaccine ,PCV7, מספר מקרי הזיהומים הפולשניים שנגרמו על ידי החיידק Streptococcus pneumoniae בילדים צנח בארה”ב. אך מספר הזיהומים הנגרמים על ידי הסרוטייפ 19A אשר אינו כלול ב- PCV7 מצוי בעליה.
בסקר שנערך לאורך 15 שנים (1994-2008) בשמונה בתי חולים לילדים בארה”ב, בחנו החוקרים את המאפיינים הקליניים והמיקרוביאלים של תרביות שנלקחו מילדים עם זיהום פולשני מאושר ב-S. pneumoniae לפני ואחרי מתן של PCV7.
שיעור הזיהומים הפולשניים פחת מדי שנה, מ- 426 אירועים שנתיים בממוצע טרם השימוש ב- PCV7 בשנת 2000 לממוצע נמוך של 151 מקרים בשנת 2004. מספר המקרים הממוצע עלה שוב בין השנים 2005-2008 והחוקרים מציינים כי מספר גדול יותר של ילדים שלקו בזיהום במהלך תקופה זו הציגו מצבי רקע נלווים בהשוואה לתקופה טרם השימוש ב- PCV7.
במהלך השנים 2007-2008, הסרוטייפים הכלולים בחיסון היו אחראים ל- 4.2% מהמקרים בלבד וזאת כאשר הסרוטייפ 19A היה אחראי ל- 46% מהמקרים.
כשליש מהדגימות החיוביות ל- 19A היו עמידות למספר סוגים של אנטיביוטיקה המצויים בשימוש נפוץ לטיפול בזיהומים פנאומוקוקלים פולשניים בילדים.
מחברי המחקר סיכמו ואמרו כי באם יש חשד כי זיהום פנאומוקוקלי הוא האחראי לזיהום סיסטמי בילדים, יש להתחיל בטיפול אמפירי הכולל אנטיביוטיקה הפעילה נגד הזן 19A העמיד למספר תרופות. באם ניתן לבודד את הזן 19A, יתכן כי הטיפול המשלים הנדרש יהיה מורכב יותר ו/או יקר יותר וזאת משום שיתכן כי יהיה צורך בשימוש באנטיביוטיקות יקרות יותר.
הידיעה הועברה ע”י מערכת Pharmaline
