מתן alendronate כטיפול מונע להיארעות שברים בקרב גברים המטופלים ב-androgen-deprivation therapy (ADT) עומד במבחני עלות-תועלת אך ורק במקרים בהם מבחני צפיפות עצם (bone-mineral density – BMD) הינם חיוביים לאוסטיאופורוזיס. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine.
מחברי המחקר יצרו קוהורט תיאורטי שכלל גברים בגיל 70 עם סרטן ערמונית בסיכון גבוה שהחלו טיפול בן שנתיים ב- ADT. החוקרים נעזרו בטבלאות שפרסמו את שיעורי השרידות והתקדמות המחלה על מנת לבחון שלוש אסטרטגיות טיפול שונות:
• טיפול ב- alendronate עבור כל משתתפי הקוהורט, ללא קשר לבדיקות BMD, למשך חמש שנים.
• טיפול ב- alendronate הניתן לאחר בדיקת BMD ובהתאם לממצא של אוסטיאופורוזיס, למשך חמש שנים.
• ללא טיפול ב- alendronate וללא בדיקת BMD.
בהשוואה לחוסר טיפול, טיפול אוניברסאלי ב- alendronate נמצא כבעל יחס עלות-תועלת של כ- 180,000 דולר עבור תוספת של שנת איכות חיים מתוקננת. מתן של alendronate רק לחולים שאובחנו עם אוסטיאופורוזיס, הפחית את העלות לכ- 65,000 דולר בלבד.
מחברי המחקר סיכמו ואמרו כי לאור הממצאים האחרונים, מתן רוטיני של alendronate לכל החולים המטופלים ב- ADT אינו מוצדק.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
