טיפול ב- pioglitazone הניתן לאנשים עם אי סבילות לגלוקוז מפחית את הסיכון להתקדמות מחלת הסוכרת אך מביא לעלייה משמעותית במשקל ולבצקות.
אנשים עם אי סבילות לגלוקוז מצויים בסיכון גבוה להתפתחות סוכרת מסוג 2. מחקרים שונים מצאו כי טיפול במספר תרופות נגד סוכרת עשוי להפחית את הסיכון להתקדמות חוסר הסבילות והמחקר הנוכחי ניסה להעריך את השפעת הטיפול ב- pioglitazone. משתתפי המחקר היו מבוגרים עם אי סבילות לגלוקוז ו- BMI של 25 לפחות. הנחקרים חולקו אקראית לקבלת טיפול ב- pioglitazone או בפלסבו. מטרת המחקר הייתה הערכת שיעור התפתחות מחלת הסוכרת מסוג 2 שנמדדה על ידי מבחן סבילות אורלי לגלוקוז (oral glucose tolerance test).
602 נבדקים השתתפו במחקר. הגיל הממוצע היה 52.3 שנים וה- BMI הממוצע היה 34.5. במשך חציון של 2.4 שנים, התפתחה סוכרת בקרב פחות נבדקים שטופלו ב- pioglitazone בהשוואה לנבדקים שטופלו בפלסבו (5% בהשוואה ל- 16.7%). שיעור ההיארעות השנתי של סוכרת מסוג 2 היה 2.1% ו- 7.6% בהתאמה ויחס הסיכון שנמדד להתפתחות סוכרת בקרב הקבוצה שטופלה ב- pioglitazone היה 0.28 (95% CI, 0.16 to 0.49; P<0.001).
משקל הגוף, שומן הגוף וה- BMI עלו בקרב שתי הקבוצות אך העלייה בכל השלושה הייתה גדולה יותר בקרב הקבוצה שטופלה ב- pioglitazone, לדוגמא נמדדה עלייה של 3.9 ק"ג למול 0.77 ק"ג במשקל הגוף. בצקת אירעה בשכיחות גבוהה יותר בקרב קבוצת ה- pioglitazone – 12.9% למול 6.4%.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
