תרופות מרשם נפוצות רבות המיועדות למניעת מחלות אינן נתמכות בראיות מוצקות המעידות כי הן “שוות את הכסף” ועלינו לעשות יותר על מנת להעריך את יעילותן בעולם האמיתי, כך טענו חוקרים במאמר מערכת שפורסם ב- BMJ. החוקרים מפינלנד טענו כי מידע הנוגע ליעילות העולה ממחקרים קליניים בתרופות המיועדות למניעה כגון סטטינים וביספוספונטים אינו מהווה ראיה אמיתית לערכן של התרופות במציאות.
החוקרים טענו כי יתכן והיתרונות הנצפים במחקרי מקרה ביקורת המתוכננים בזהירות אינם קיימים במציאות. גורמים כגון גיל, מין, היענות המטופל ודיוק האבחנה יכולים כולם להשתנות בעולם האמיתי.
ההבדל בין התנאים האידיאלים והקליניים מעלה את השאלה האם תרופות המניעה הנפוצות ביותר שלנו אכן יעילות במציאות.
על מנת להדגים את הנקודה, בדקו מחברי המחקר את יעילות הטיפול בביספוספונטים בפינלנד כאשר הם מבססים את תוצאות הטיפול על תנאי הכניסה למחקר המבוססים על מחקרים קליניים בתרופה.
החוקרים העריכו כי טיפול בכל 1.86 מיליון אנשים מגיל 50 ומעלה ימנע רק 343 שברים.
לכן, למרות שישנן טענות כי תרופות מניעה חשובות כגון סטטינים, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם וביספוספונטים עומדות בשיקולי העלות-תועלת, אין מידע מוצק בנוגע ליעילותן ובמיוחד עבור יחס העלות-תועלת בפרקטיקה הקלינית היום-יומית.
החוקרים מסרו כי על הממשלות והגופים המאשרים תרופות חדשות לקדם ולממן מחקרים שיבחנו שיקולי עלות-תועלת, ואף ציינו כי על מחקרים המשווים יעילות להפוך לשגרתיים.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
