ניתוח עלות-תועלת שהשווה ארבע אסטרטגיות אלטרנטיביות לטיפול בדימום וסתי כבד מצא כי כריתת רחם היא הטיפול המשתלם ביותר, אף על פי כן הזהירו החוקרים כי הניתוח היה רגיש ביותר לערכים בהם נעשה שימוש.
דימום וסתי כבד הינה בעיה נפוצה המהווה כ- 20% מכלל המקרים המופנים למרפאות חוץ גניקולוגיות בבריטניה. טיפול הקו הראשון כולל תרופות פומיות ובהן NSAID ושילוב של גלולות נגד היריון. אף על פי כן, לעיתים יש צורך בטיפולים פולשניים יותר. מטרת הניתוח הנוכחי הייתה לבחון את יחס העלות-תועלת של ארבעה טיפולים: levonorgestrel-releasing IUD ,Mirena, אבלציה לשריר הרחם מדור 1 או 2 וכריתת רחם. החוקרים נעזרו במידע שנאסף ממחקרים קליניים ובסיכום העלויות של שנת 2008 בבריטניה על מנת לבנות Markov model ולהעריך את יחס העלות-תועלת מנקודת המבט של ה- NHS, בהתבסס על העלות האינקרימנטלית פר quality adjusted life year “QALY.
המודל הראה כי Mirena היא האסטרטגיה הזולה ביותר וכי כריתת רחם היא האסטרטגיה היקרה ביותר כטיפול קו ראשון לדימום וסתי כבד. כמו כן נמצא כי באופן כללי כריתת רחם היא האסטרטגיה המועדפת: למרות שהיא יקרה יותר, היא מביאה ליותר QALYs בהשוואה לאסטרטגיות האחרות ויש להחשיב אותה כעומדת ביחס העלות-תועלת.
יחס העלות-תועלת האינקרימנטלי עבור כריתת רחם, בהשוואה לטיפול ב- Mirena היה £1440 פר QALY. יחס העלות תועלת האינקרימנטלי עבור כריתת רחם בהשוואה לאבלציה מהדור השני היה £970 פר QALY. אבלציה מהדור הראשון כטיפול קו ראשון נמצאה כיקרה ביותר וכיעילה הכי פחות.
החוקרים הזהירו כי המודל רגיש מאוד לערכים בהם נעשה שימוש וכי ישנו חוסר בהירות לגבי אותם ערכים. מגבלות המחקר נסקרו: החוקרים לא היו מסוגלים לדוגמא למדוד את רמות החרדה לפני הניתוח לכריתת הרחם, את עלויות ההחלמה או את תופעות הלוואי לטווח הארוך.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
