אנא סובבו את הטלפון שלכם.
העבודה הנוכחית מעריכה את הראיות הקיימות בנוגע לרמות גבוהות של טריגליצרידים ורמות נמוכות של high-density lipoprotein cholesterol ,HDL-C כגורמי סיכון קרדיווסקולאריים ומייעצת בנוגע לאסטרטגיות טיפוליות.
הדיווח מציין כי הראיות הקיימות כיום תומכות בקשר סיבתי בין רמות גבוהות של טריגליצרידים, רמות נמוכות של HDL-C והסיכון הקרדיווסקולארי – הקשר מבוסס על מחקרים שדנו במנגנונים ובגנטיקה, יחד עם מידע אפידמיולוגי בנוגע לטריגליצרידים ול- HDL.
הפאנל מאמין כי התמקדות טיפולית ברמה גבוהה של טריגליצרידים (≥1.7 mmol/L) ו/או רמה נמוכה של HDL-C (<1.0 mmol/L) עשויה להיות בעלת יתרונות – יש לנסות להשיג מטרות אלו ראשית באמצעות יעוץ לשינוי בסגנון החיים. כמו כן יש לטפל בגורמים משניים לדיסליפידמיה (לדוגמה: שליטה גליקמית לקויה, השמנה חולנית, צריכת אלכוהול מוגזמת ועישון).
במקרה הצורך ניתן להוסיף טיפול ב- niacin או fibrate או טיפול להורדת רמות ה- LDL-C. החלטות טיפוליות בנוגע לטיפול משולב בסטטינים צריכות לכלול שיקולי בטיחות רלוונטיים.
הפאנל ציין כי ההמלצות יסייעו להפחתה בסיכון למחלות קרדיווסקולאריות בקרב מטופלים עם אב-נורמאליות קרדיו-מטבולית.
הידיעה הועברה ע"י מערכת Pharmaline
