חוסר ניטור של מינון התרופות לטיפול בבלוטת התריס עשוי להגביר את הסיכון לשברים בקרב מטופלים קשישים.
קשישים המקבלים טיפול עבור תת פעילות של בלוטת התריס עשויים לסבול מסיכון מוגבר לשברים אם מינון הטיפול אינו מנוטר ומתוקנן, כך מסרו לאחרונה חוקרים.
מחברי המחקר מאוניברסיטת טורונטו, קנדה בדקו מידע בנוגע ל- 213,511 נבדקים שטופלו ב- levothyroxine. הנבדקים השוו ל- 100,660 אנשים בריאים. מחברי המחקר מצאו כי הטיפול ב- levothyroxine הגביר ב- 88% את הסיכון להיארעות שברים בקרב מטופלים מעל לגיל 70.
מינונים מצטברים גבוהים ובינוניים נמצאו כקשורים עם עלייה מובהקת בסיכון להיארעות שברים בהשוואה למינונים מצטברים נמוכים.
מטופלים מבוגרים נזקקים לעיתים למינונים נמוכים יותר של תרופות לטיפול בבלוטת התריס ולכן יתכן כי למעשה ניתן טיפול יתר, אשר עשוי היה להגביר את הסיכון לשברים.
החוקרים מסרו כי הממצאים האחרונים מראים את חשיבות הניטור ההמשכי של בעיות בתפקוד בלוטת התריס.
“המחקר הנוכחי מראה כי טיפול ב- levothyroxine קשור בסיכון מוגבר לשברים באופן תלוי מינון בקרב קשישים וכי מרבית המינונים הנפוצים, ובעיקר מינונים הגבוהים מ- 0.093 mg ליום עשויים להיות מוגזמים עבור אוכלוסייה זו.”
“המחקר מעלה חששות כי מטרות הטיפול ב- levothyroxine צריכות להשתנות בקרב קשישים ומראה כי ניטור המינון הטיפולי נותר חיוני אף בגילאים מבוגרים.”
במאמר מערכת נלווה ציין פרופ' Graham Leese כי הראיות האחרונות מציעות כי קשישים זקוקים למינונים נמוכים יחסית של levothyroxine. “יש לנטר באופן סדיר את ריכוז ה- thyroid-stimulating hormone בסרום ויש להימנע מרמות נמוכות של ההורמון בקרב קבוצה זו.”
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
