חוקרים הבודקים היארעות של תופעות לוואי כתוצאה משימוש בתרופות יכולים להיות בררנים פחות בנוגע לסוג המחקרים בהם נעשה שימוש, כך מציע ניתוח בריטי חדש. Su Golder ועמיתיה מאוניברסיטת יורק מסרו כי ישנו ‘דיון מעמיק’ בנוגע לדרך הטובה ביותר להעריך את הסיכון להיארעות תופעות לוואי כתוצאה מטיפולים ספציפיים. מחקרים אקראיים מסוג מקרה ביקורת מספקים הערכה ברורה של השפעות הטיפול, אך לרוב הם אינם גדולים מספיק על מנת שיוכלו למצוא השפעות נדירות או כאלו המתרחשות בטווח הארוך, ולרוב הם גם לא כוללים סוגים רבים של חולים.
אף על פי כן, הוסיפו מחברי המחקר כי מחקרים הכוללים מידע תצפיתי אינם אקראיים ולכן נתונים להשפעות של גורמים מערפלים ומשתנים שונים.
החוקרים לא מצאו כל הבדל בהערכת שיעור תופעות הלוואי העולה ממטא-אנליזות של מחקרים אקראיים מסוג מקרה ביקורת או ממטא-אנליזות של מחקרי תצפית, וטענו כי לממצאים השלכות חשובות בנוגע לעריכה של סקירות סיסטמטיות המבוצעות על מנת לבחון היארעות תופעות לוואי.
‘יתכן כי עדיף לסוקרים הסיסטמטיים של תופעות הלוואי להעריך טווח רחב של מחקרים שעשויים לעזור להציג תמונה שלמה של הסיכונים הפוטנציאלים ולשפר את יכולת ההכללה של הסקירה בלי לאבד את תקיפותה’.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
