אנא סובבו את הטלפון שלכם.
Balaglitazone – נגזרת ניסיונית של thiazolidinedione יעילה מעט פחות מ- pioglitazone אך גורמת לפחות תופעות לוואי בקרב החולים בסוכרת מסוג 2, כך עולה ממחקר phase III שנערך לאחרונה.
שתי התרופות מבצעות סיטימולציה ל- PPAR (peroxisome proliferator-activated receptor) -gamma. אגוניסטים מלאים ל- PPAR-gamma, כגון pioglitazone ,Actos ו-rosiglitazone ,Avandia קשורים באובדן מסת עצם, אי ספיקת לב, בצקות ועלייה במשקל, אך balaglitazone הינה אגוניסטית חלקית ל- PPAR-gamma והמחקר הנוכחי הינו המחקר הראשון הבודק את בטיחותן של תרופות מסוג זה.
תופעות לוואי היו נפוצות פחות תחת הטיפול ב- balaglitazone "בעיקר כאלו הכוללות בצקת, עלייה במשקל ואובדן עצם," מסר ד"ר Kim Henriksen שהוביל את המחקר.
החוקרים חילקו אקראית 409 חולי סוכרת מסוג 2 המטופלים באינסולין לארבע קבוצות: 10 מ"ג balaglitazone, 20 מ"ג balaglitazone, 45 מ"ג pioglitazone או פלסבו פעם ביום.
בהשוואה לפלסבו, כל קבוצות הטיפול הציגו ירידה ב- glycated hemoglobin (HbA1c) וברמות הגלוקוז בצום בסרום. ה- HbA1c ירד ב- 0.099% לאחר טיפול ב- 10 מ"ג balaglitazone, 1.11% לאחר טיפול ב- 20 מ"ג, וב- 1.22% לאחר טיפול ב- pioglitazone. דפוס דומה נצפה עבור ההפחתה ברמת הגלוקוז בצום בסרום.
חולים שטופלו ב- balaglitazone לא סבלו מירידה בצפיפות העצם, כך נמצא בניתוח שלdual-energy X-ray absorptiometry. מנגד, קבוצת ה- pioglitazone הציגה מגמה של אובדן צפיפות עצם.
יתר על כן, בעוד שטיפול ב- 10 מ"ג balaglitazone נמצא כקשור עם עליה במשקל והצטברות נוזלים, בהשוואה לפלסבו, הללו היו חמורים פחות מאלו שנצפו בקבוצת ה- 20 מ"ג או בקבוצת ה- pioglitazone.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
