מחקר רטרוספקטיבי שנערך בקרב חולים מאושפזים מצא כי מינון מצטבר, מספר ותדירות הטיפול באנטיביוטיקה מגבירים באופן עצמאי את הסיכון להדבקה.
טיפול באנטיביוטיקה מהווה גורם סיכון מובהק לזיהומים ב- Clostridium difficile אך מעט ידוע על ההשפעה של חשיפה מצטברת. על מנת לבדוק את הנושא, ערכו החוקרים קוהורט רטרוספקטיבי שכלל מבוגרים שאושפזו במרכז רפואי ברוצ'סטר, ניו-יורק בשנת 2005 וטופלו באנטיביוטיקה למשך יומיים או יותר במהלך אשפוזם.
סה"כ המינון של כל תרופה חושב עבור כל יום של טיפול אנטיביוטי. המינון היומי תוקנן בהתאם ל- Defined Daily Dose system של ה- WHO. כמו כן חושב מספר התרופות האנטיביוטיות השונות שניתנו ומשך החשיפה.
סה"כ נרשמו10,154 אשפוזים שכללו7,792 אנשים שתאמו את הקריטריונים שהוגדרו במחקר. שיעור ההיארעות של זיהומים ב- C. difficile בקרב קבוצה זו היה 4.3 פר 10,000 ימי מטופל. גורמים שנמצאו כקשורים באופן מובהק עם עלייה בסיכון לזיהומים כללו גיל מבוגר, פרוצדורות גסטרו-אינטסטינליות, HIV, היסטוריה של זיהומים ב- C. difficile, מחלות כרוניות, אשפוז ממושך וטיפול נוגד חומצה – כולל מעכבי משאבות פרוטונים ו- histamine-2.
יתר על כן, הסיכון לזיהומים הללו עלה באופן תלוי מינון, עם העלייה במינון המצטבר, עם העלייה במספר התרופות האנטיביוטיות ועם העלייה במספר ימי הטיפול באנטיביוטיקה.
סיכון גבוה פי 7.8 נצפה בקרב מטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה למשך 18 ימים ומעלה, וזאת בהשוואה למטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה למשך פחות מ- 4 ימים. סיכון גבוה פי 9.6 נצפה בקרב מטופלים שקיבלו 5 סוגים של אנטיביוטיקה ומעלה, וזאת בהשוואה למטופלים שקיבלו סוג אחד בלבד.
Intravenous cephalosporins, β-lactamase inhibitor combinations, sulfa drugs, fluoroquinolones ו- vancomycin הגבירו כולם את הסיכון להיארעות זיהומים ב- C. difficile.
הידיעה העוברה ע"י מערכת PharmaLine
