כיצד משפיעה הפסקת הטיפול בנוגדי קרישה על ההיארעות של שבץ איסכמי?

מחקר שפורסם בכתב העת המקוון Stroke מצא כי 1 מתוך כל 20 מקרי שבץ איסכמי מתרחשים בתוך 60 ימים מעת הפסקת הטיפול בנוגדי קרישה.

הטיפול בתרופות נגד קרישה (anticoagulants ו- antiplatelets) מופסק לעיתים לפני ניתוחים או עקב דימומים. הטיפול בתרופות הללו אף מופסק לעיתים על ידי החולה עצמו עקב עלויות גבוהות, תופעות לוואי או חוסר רצון בטיפול. מחברי המחקר הנוכחי ניסו להעריך האם יש קשר בין הפסקת הטיפול ובין היארעות של שבץ.

החוקרים נעזרו ברשומות המחקר מבוסס האוכלוסייה Greater Cincinnati/Northern Kentucky Stroke Study ומצאו כי בשנת 2005 אירעו בקרב אוכלוסיית המחקר 2197 מקרי שבץ איסכמי, 114 (5.2%) אירעו בתוך 60 יום מעת הפסקת הטיפול בתרופות נגד קרישה, 61 (53.5%) אירעו לאחר הפסקת הטיפול ב- warfarin ושאר המקרים אירעו לאחר הפסקת הטיפול בנוגדי טסיות. כמו כן נמצא כי מבין מקרי השבץ שאירעו לאחר הפסקת הטיפול, 71 (62.3%) היו שבץ ראשון, 43 (37.7%) היו שבץ חוזר ו- 54 (47.4%) אירעו לאחר שהרופא הורה על הפסקת הטיפול (עקב ניתוח מתוכנן).
בעוד שהמחקר לא סיפק מידע בנוגע לסיכון להיארעות שבץ בקרב מטופלים שלא הפסיקו את הטיפול נוגד הקרישה, עורכי המחקר סיכמו ומסרו כי “הפסקת הטיפול נוגד הקרישה במהלך 60 הימים טרם ההיארעות של שבץ איסכמי קשורה ב- 5.2% ממקרי השבץ האיסכמי בקרב אוכלוסיית המחקר הנוכחי.”

לידיעה >>