מטרת המחקר הייתה לבדוק את היעילות והבטיחות של הטיפול בתרופה degarelix ואת ההשפעה של החלפת התרופהleuprolide בתרופה degarelix. ההשוואה נערכה במסגרתו של מחקר מתמשך וחציון המעקב היה 27.5 חודשים.
חולים שהשלימו מחקר phase III שארך שנה, המשיכו לקבל את אותו טיפול חודשי ב- degarelix
(160 או 80 מ”ג, 125 חולים בכל קבוצה), או חולקו אקראית מחדש להחלפת הטיפול מ- 7.5 מ”ג leuprolide ל- 240/80 מ”ג או ל- 240/160 מ”ג degarelix
( 69 ו- 65 חולים בהתאמה).
המידע המוצג נוגע למינון המאושר: 240/80 מ”ג. מטרות המחקר העיקריות היו הבטיחות והסבילות ומטרות המחקר המשניות כללו את רמות הטסטוסטרון, ה- prostate specific antigen, התגובות ל- luteinizing hormone ול-follicle-stimulating hormone כמו גם את משך השרידות ללא מחלה.
במהלך פרק המעקב, רמות הטסטוסטרון והדיכוי של ה- prostate specific antigen היו דומים לאלו שנצפו במהלך שנת המחקר הראשונה בקרב החולים שהמשיכו לקבל טיפול ב- degarelix או שהחליפו את הטיפול ב- leuprolide. שיעור הסיכון לשרידות ללא מחלה בהסתמך עלprostate specific antigen פחת באופן מובהק לאחר החלפת התרופה בקרב קבוצת ה- leuprolide/degarelix והיה דומה לזה שנצפה במהלך שנת המחקר הראשונה בקרב הקבוצה שהמשיכה לקבל טיפול ב- degarelix.
שתי הקבוצות סבלו משיעור דומה של תופעות לוואי אשר פחתו עם הזמן.
