סקירת ספרות (systematic review) שבדקה האם טיפול מוקדם ב- thienopyridine ,clopidogrel או ticlopidine משפיע על הפרוגנוזה הפוסט-אופרטיבית לאחר כל סוג של ניתוח מצאה כי חולים הנוטלים thienopyridines ממש עד מועד הניתוח, סובלים משיעור היארעות מוגבר של שבץ, דימומים ותמותה, ללא כל הפחתה בשיעור ההיארעות של התקפי הלב.
החוקרים מקנדה איתרו 37 מחקרים שעמדו בקריטריונים שנקבעו (31 מחקרים שכללו ניתוחי לב, 3 מחקרים שכללו ניתוחים בכלי דם, 2 מחקרים שעסקו בניתוחים שאינם בלב ואינם בכלי דם ומחקר אחד שכלל חולים שעברו ניתוחים בכלי דם וניתוחים שלא נערכו בכלי דם). שלושה מהמחקרים היו מסוג מקרה-ביקורת ושאר המחקרים היו מחקרי תצפית. כל המחקרים מלבד אחד עסקו ב- clopidogrel.
טיפול ב- thienopyridine בחמשת הימים שלפני הניתוח (בהשוואה לחוסר טיפול) לא הביא לכל ירידה בשיעור ההיארעות של אוטם שריר הלב לאחר הניתוח (23 מחקרים, 12,872 חולים, 3.4% מול 3.0%, יחס סיכוי 0.98, 95% confidence interval [CI], 0.72-1.34), אך הביא לעלייה בסיכון להיארעות שבץ (16 מחקרים, 10,265 חולים, 1.9% מול 1.4%, יחס סיכוי 1.54, 95% CI, 1.08-2.20), לניתוח חוזר עקב דימומים (32 מחקרים, 19,423 חולים, 4.3% מול 1.8%, יחס סיכוי 2.62, 95% CI, 1.96-3.49) ולתמותה מכל הסיבות (28 מחקרים, 22,990 חולים, 3.7% מול 2.6%, יחס סיכוי 1.38, 95% CI, 1.13-1.69).
