ממצאי המטא-אנליזה הנוכחית מציעים כי סטטינים יעילים במידה מסוימת לטיפול במקרי מוות לבבי פתאומי (sudden cardiac death). אף על פי כן, הניתוח אינו תומך ביעילותם של סטטינים לטיפול בהפרעות קצב בחדרי הלב (ventricular arrhythmic) כפי שהוצע בעבר. החוקרים ערכו מטא-אנליזה שכללה מחקרים שהשוו טיפול בסטטינים עם פלסבו או משטרי טיפול אינטנסיביים במינונים גבוהים של סטטינים עם משטרי טיפול אינטנסיביים פחות שכללו מינונים נמוכים יותר של סטטינים.
החוקרים ניסו להעריך בנפרד את השפעות הטיפול על הפרעות קצב בחדרי הלב, דום לב (cardiac arrest) ומוות לבבי פתאומי.
סה”כ נבחרו 29 מחקרים אקראיים מסוג מקרה-ביקורת שכללו מעל ל- 100 נבדקים אחריהם נערך מעקב של 6 חודשים לפחות (113,568 נבדקים) שהשוו טיפול בסטטינים מול טיפול ביקורת.
• טיפול בסטטינים לא הפחית באופן מובהק סטטיסטית את הסיכון להפרעות קצב בחדרי הלב [212 vs. 209; odds ratio (OR) = 1.02, 95% confidence interval (CI) 0.84–1.25, P = 0.87] או לדום לב (82 vs. 78; OR = 1.05, 95% CI 0.76–1.45, P = 0.84)
אך נמצא כקשור עם הפחתה מובהקת סטטיסטית של 10% בשיעורי התמותה הלבבית הפתאומית (1131 vs. 1252; OR = 0.90; 95% CI 0.82–0.97, P = 0.01).
• זאת בהשוואה להפחתה של 22% בסיכון לתמותה לא פתאומית מסיבות לא-קרדיאליות (בעיקר טרשת עורקים) – 1235 vs. 1553; OR = 0.78, 95% CI 0.71–0.87, P < 0.001.
• הממצאים לא השתנו במידה משמעותית לאחר הכללתם של 8 מחקרים (שכללו 41,452 משתתפים) שהשוו טיפול במינונים גבוהים ונמוכים יותר של סטטינים.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
