PLoS Medicine פרסם מטה-אנליזה שבחנה את השפעת הטיפול ב- metformin על שיעורי התחלואה והתמותה הקרדיווסקולארית בקרב חולי סוכרת מסוג 2.
הניתוח כלל 13 מחקרים אקראיים מסוג מקרה ביקורת בהם השתתפו 13,110 נבדקים. 9,560 שטופלו ב- metformin ו- 3,550 שטופלו בתרופות מקובלות אחרות או בפלסבו. המחקרים בדקו את יעילות הטיפול ב- metformin, בהשוואה לדיאטה, לפלסבו לחוסר טיפול, את השפעתו של metformin כטיפול נוסף ואת השפעת הפסקת הטיפול ב- metformin. מטרת הניתוח הייתה לבדוק את שיעורי התמותה מכל הסיבות ואת שיעורי התמותה עקב גורמים קרדיווסקולאריים. מטרות המחקר המשניות כללו את שיעור האירועים של אוטם שריר הלב, שבץ, congestive heart failure, מחלת כלי דם פריפריים, כריתת רגליים וסיבוכים מיקרו-וסקולאריים.
הממצאים הבאים דווחו:
• Metformin לא השפיע באופן מובהק סטטיסטית על מטרת המחקר העיקרית (תמותה מכל הסיבות,
[risk ratio (RR) = 0.99 (95% CI: 0.75 to 1.31)] או תמותה עקב גורמים קרדיווסקולאריים
[(RR = 1.05 (95% CI: 0.67 to 1.64)].
• טיפול ב- metformin אף לא השפיע באופן מובהק על מטרות המחקר המשניות
(אוטם שריר הלב (RR = 0.90 (95% CI: 0.74 to 1.09,
שבץ (RR = 0.76 (95% CI: 0.51 to 1.14,
כשל לבבי (RR = 1.03 (95% CI: 0.67 to 1.59,
מחלת עורקים פריפריים (RR = 0.90 (95% CI: 0.46 to 1.78,
כריתת רגליים (RR = 1.04 (95% CI: 0.44 to 2.44
וסיבוכים מיקרו-וסקולאריים (RR = 0.83 (95% CI: 0.59 to 1.17).
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
