Canagliflozin הינו מעכב פומי חדשני ל- SGLT2 המצוי כעת במחקר phase III ומיועד לטיפול בסוכרת מסוג 2. המחקר הנוכחי שהינו אקראי, כפול סמיות, מסוג מקרה ביקורת מבוסס פלסבו ואשר נערך במספר מרכזי מחקר ניסה לבדוק את יעילות הטיפול ב- canagliflozin בקרב חולי סוכרת מסוג 2 שלא הגיבו כראוי לטיפול במונותרפיה של metformin לאורך 12 שבועות.
סה”כ, 451 נבדקים חולקו אקראית לקבלת canagliflozin במינון 50, 100, 200 או 300 מ”ג פעם ביום או 300 מ”ג פעמיים ביום, sitagliptin במינון 100 מ”ג פעם ביום או פלסבו. מטרת המחקר העיקרית הייתה השינוי ברמת ה- glycosylated haemoglobin ,A1C מתחילת המחקר ועד השבוע ה- 12.
הממצאים הבאים פורסמו:
• Canagliflozin הביא להפחתה מובהקת סטטיסטית ברמת ה- A1C מתחילת המחקר (7.6–8.0%) ועד השבוע ה- 12 (−0.79, −0.76, −0.70, −0.92 ו- −0.95% תחת הטיפול ב- canagliflozin במינון 50, 100, 200, 300 מ”ג פעם ביום ו- 300 מ”ג פעמיים ביום, בהתאמה, וזאת בהשוואה ל- −0.22% תחת הטיפול בפלסבו ו- −0.74% תחת הטיפול ב- sitagliptin.
• רמות הגלוקוז בפלסמה בצום (מטרה משנית במחקר) ירדו ב- −16 עד −27 mg/dL וכמו כן נצפתה ירידה במשקל (מטרה משנית במחקר) של −2.3 עד −3.4%, עם עלייה ביחס ה- glucose/ creatinine בשתן.
• תופעות הלוואי היו חולפות, קלות עד בינוניות ודומות בין זרועות המחקר למעט עלייה בזיהומים בדרכי המין שנצפו תחת הטיפול ב- (canagliflozin (3–8% ללא תלות במינון, בהשוואה לפלסבו ו- (sitagliptin (2%.
• זיהומים בדרכי השתן דווחו ללא תלות במינון הטיפול בקרב 3-9% מהמטופלים ב- canagliflozin, 6% מהמטופלים בפלסבו ו- 2% מהמטופלים ב- sitagliptin. שיעור ההיארעות הכללי של היפוגליקמיה היה נמוך.
עורכי המחקר סיכמו כי תוספת של canagliflozin לטיפול ב- metformin משפרת את השליטה הגליקמית בקרב חולי סוכרת מסוג 2 וקשורה בהיארעות נמוכה של היפוגליקמיה, כמו גם בירידה משמעותית במשקל. נצפתה עלייה בשיעור הזיהומים בדרכי המין בקרב נשים אך הללו הגיבו היטב לטיפול אנטי-פטרייתי שגרתי.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
