אנא סובבו את הטלפון שלכם.
המטא-אנליזה הנוכחית ניסתה לבדוק את השפעת הטיפול ב- angiotensin-converting enzyme inhibitors ,ACEI וב- angiotensin receptor blockers ,ARB על שיעורי התמותה הכלליים בקרב חולים שטופלו בתרופות הללו עקב יתר לחץ דם. היות ולשתי התרופות מנגנון פעולה שונה, יעילותן הוערכה בנפרד.
סה"כ נבחרו 20 מחקרים שלכל אחד תקופת מעקב ארוכה משנה, הקוהורט כלל 158,998 נבדקים (71,401 נבדקים שטופלו במעכבים ל- renin–angiotensin–aldosterone system (RAAS), 299,982 שנות מעקב, 87,597 מקרי ביקורת, 377,023 שנות מעקב).
במהלך מעקב ממוצע של 4.3 שנים, 6,284 מהחולים שטופלו במעכבים ל- RAAS הציגו שיעור היארעות תמותה של 20.9 מקרי מוות פר 1,000 שנות מטופל. במהלך אותו פרק זמן, 8,777 נבדקים מקבוצת הביקורת הציגו היארעות תמותה של 23.3 מקרי מוות פר 1,000 שנות מטופל.
ניתוח של 20 המחקרים מצא כי מעכבי RAAS קשורים בהפחתה של 5% בשיעורי התמותה הכלליים (Hazard ratio [HR]: 0.95, 95% CI: 0.91–1.00, P= 0.032). 16 המחקרים שבדקו תמותה עקב גורמים קרדיווסקולאריים מצאו הפחתה של 7% בשיעורי התמותה (HR: 0.93, 95% CI: 0.88–0.99, P= 0.018).
7 מחקרים בהם ACEI היו הטיפול הפעיל מצאו הפחתה מובהקת סטטיסטית של 10% בשיעורי התמותה הכלליים (HR: 0.90, 95% CI: 0.84–0.97, P= 0.004), בעוד ש- 13 המחקרים בהם ARB היו הטיפול הפעיל, לא הצליחו להדגים כי הטיפול הפחית את שיעורי התמותה (HR: 0.99, 95% CI: 0.94–1.04, P= 0.683).
ההבדל שנצפה בין ACEI ו- ARBs בנוגע להפחתת שיעורי התמותה היה מובהק סטטיסטית.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
