אנא סובבו את הטלפון שלכם.
מחקר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מצא כי בקרב נבדקים עם טרום סוכרת ו- hypovitaminosis D, תוספים של ויטמין D שתוכננו להעלות את רמות ה- 25-OHD בסרום לטווח הגבוה-נורמאלי למשך שנה, לא השפיעו בצורה יעילה יותר מפלסבו, על הפרשת האינסולין, הרגישות לאינסולין, או ההתפתחות של סוכרת.
המחקר שניסה לבדוק האם מינונים גבוהים של ויטמין D הניתנים למשך שנה משפיעים על הפרשת האינסולין, הרגישות לאינסולין, וההתפתחות של סוכרת, כלל 1,551 נבדקים מעל לגיל 40, ללא סוכרת. הנבדקים עברו בדיקות סקר לרמות ה- HbA1c ונבדקים עם רמות HbA1c של 5.8–6.9% עברו oral glucose tolerance test ,OGTT. נבדקים עם טרום סוכרת ורמות 25-OH vitamin D 25-OHD של <30 ng/mL חולקו אקראית לקבלת פלסבו שבועי (N = 53) או ויטמין D N = 56 אשר מינונו התבסס על משקל הגוף ועל רמות ה- 25-OHD בתחילת המחקר.
OGTTs בוצעו 3, 6, 9, ו- 12 חודשים לאחר מכן. הפרשת האינסולין והרגישות לאינסולין נמדדו, וכמו כן נבדק שיעור הנבדקים שפיתח סוכרת.
החוקרים לא מצאו כל הבדל בין שתי קבוצות המחקר בנוגע לרמות הגלוקוז בפלסמה בצום, רמות הגלוקוז לאחר שעתיים, הפרשת האינסולין והרגישות לאינסולין, שיעור הנבדקים שפיתח סוכרת או שיעור הנבדקים שחזר להציג סבילות נורמאלית לגלוקוז. יתר על כן, לא נצפתה כל עלייה ברמות הסידן בסרום או בשתן בקרב נבדקים שקיבלו תוספים של ויטמין D.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
