מחלות חמורות יכולות להוביל לשינויים במיקרוביולוגיה של המעיים, לאובדן של ה- commensal flora ולגידול ביתר של בקטריות פתוגניות. הוצע כי מתן פרוביוטיקה לחולים במצב קריטי יכול לשקם את האיזון המיקרוביוטי ולהשפיע השפעה חיובית על פעילות מערכת החיסון ועל המבנה והתפקוד של מערכת העיכול.
הסקירה הנוכחית כללה 23 מחקרים שבדקו את השפעתה של פרוביוטיקה (בהשוואה לפלסבו) בקרב חולים במצב קריטי.
הסקירה העלתה את הממצאים הבאים:
• 11 מחקרים מצאו כי פרוביוטיקה קשורה עם שיעור סיבוכים נמוך יותר כתוצאה מזיהומים:
(risk ratio 0.82; 95% CI, 0.69 to 0.99; p = 9.03; I2 = 44%).
• 7 מחקרים שדיווחו על דלקת ריאות כסיבוך של הנשמה (ventilator-associated pneumonia) מצאו כי שיעורי התחלואה הנ"ל היו אף הם נמוכים יותר בקרב נוטלי הפרוביוטיקה
0.75;
0.59to 0.97
p=0.03;
I2=0%
• נמצא קשר בין פרוביוטיקה ובין שיעורי תמותה נמוכים יותר ביחידות לטיפול נמרץ
0.80
0.59to 1.09
p=0.16
I2=0%
אך לא נצפתה השפעה על שיעורי התמותה בבתי החולים.
• פרוביוטיקה לא השפיעה על משך האשפוז ביחידות לטיפול נמרץ או בבתי החולים.
• בהשוואה למחקרים בהם הוגדרה המתודולוגיה כמצוינת, השפעה גדולה יותר לטיפול נצפתה במחקרים בהם הוגדרה המתודולוגיה כפחות טובה.
I2 – אחוז ההבדלים שנצפו בין המחקרים הודות להטרוגניות ולא הודות למקרה. ערך של 0% העיד כי לא קיימת הטרוגניות, 25%> העיד על הטרוגניות כלשהיא, 50%< העיד על הטרוגניות משמעותית.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine