בעבר הועלתה ההשערה כי ירידה בזמינות הכולסטרול עשויה להגביל את הפרוליפרציה התאית הדרושה לתאים הסרטניים על מנת להתפתח ולשלוח גרורות. עורכי המחקר הנוכחי בדקו האם אנשים שהתחילו לקבל טיפול בסטטינים לפני אבחנת הסרטן הציגו שיעור תמותה נמוך יותר. החוקרים בדקו את שיעורי התמותה בקרב אנשים שאובחנו כחולי סרטן בין השנים 1995 ו- 2007 מכלל אוכלוסיית דנמרק, מעקב נערך עד ה- 31 בדצמבר 2009.
מבין הנבדקים מגיל 40 ומעלה, 18,721 טופלו בסטטינים באופן סדיר טרם אובחנו כחולי סרטן, ו- 277,204 לא טופלו בסטטינים מעולם. החוקרים דיווחו על הממצאים הבאים:
• יחס הסיכון לאחר תקנון למספר משתנים עבור המטופלים בסטטינים, בהשוואה לחולים שלא טופלו מעולם בסטטינים היה 0.85
(95% CI, 0.83 to 0.87) לתמותה מכל סיבה ו- 0.85
(0.82 to 0.87) לתמותה מסרטן.
• יחס הסיכון לתמותה מכל סיבה אשר תוקנן על פי המינון היומי של סטטינים (מינון תחזוקה ממוצע פר יום) היה 0.82
(0.81 to 0.85) עבור מינון יומי של 0.01 עד 0.75, 0.87
(0.83 to 0.89) עבור 0.76 עד 1.50,
ו- 0.87 (0.81 to 0.91) עבור 1.50<.
בהתאמה, יחסי הסיכון לתמותה מסרטן היו 0.83 (0.81 to 0.86),
0.87 (0.83 to 0.91),
ו- 0.87 (0.81 to 0.92).
• ההפחתה בשיעורי התמותה מסרטן בקרב המטופלים בסטטינים, בהשוואה לחולים שלא טופלו מעולם בסטטינים נצפתה עבור כל אחד מ- 13 סוגי הסרטן שנבדקו.
מאמר מערכת דן במגבלות הרבות של המחקר וציין כי יש לנתח את ממצאיו בזהירות.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
