הסימפטומים הלא מוטוריים של מחלת הפרקינסון נפוצים, ולרוב מופיעים שנים לפני הסימפטומים המוטוריים, אך רק לעיתים רחוקות מוזכרים על ידי המטופלים במהלך הפגישה עם הרופא.
מחקר מאוניברסיטת ניוקאסל מצא כי חולי פרקינסון חווים בתדירות גבוהה תכיפות במתן שתן, ריור, חרדה וירידה בחוש הריח, לעיתים שנים לפני הופעת הסימפטומים המוטוריים.
אך מרבית החולים לרוב לא מזכירים נושאים אלו בפני רופא המשפחה, למרות השפעתם על איכות חייהם. החוקרים ציינו כי על המטופלים והמטפלים לדון בסימפטומים כגון אלו, משום שמרביתם ניתנים בהחלט לטיפול.
יש כ- 127,000 חולי פרקינסון בבריטניה, 1 מתוך כל 500 אנשים.
חולה אחד מתוך כל חמישה סבל תחילה מסימפטומים לא מוטוריים, אשר השפיעו באופן משמעותי על איכות חייו. מרבית הסימפטומים ניתנים לטיפול, אך רובם אינם מדווחים לרופא ואינם מזוהים על ידו.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים 159 חולים שאובחנו לאחרונה כחולי פרקינסון, ו- 99 אנשים בריאים שהיוו קבוצת ביקורת, לנבדקים חולקו שאלונים שבדקו היארעות סימפטומים לא מוטוריים ונערכו בדיקות נוספות.
חולי פרקינסון סבלו מ- 8.4 סימפטומים לא מוטוריים בממוצע, בהשוואה ל- 2.8 בקרב קבוצת הביקורת.
הסימפטומים הנפוצים ביותר כללו עודף רוק וריור, תכיפות במתן שתן, hyposmia, חרדה ועצירות. כולם היו נפוצים יותר בקרב קבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
