המתח הנלווה לטיפול ללא תשלום במבוגר חולה או מוגבל מוביל לעלייה של 29% בשימוש בתרופות נוגדות חרדה בקרב המטפלים (caregivers), בהשוואה לאנשים שאינם נותנים טיפול שכזה.
כך מצא מחקר אמריקאי.
השימוש בתרופות המיועדות לטיפול במצבים בהם המכנה המשותף הוא סטרס – כולל יתר לחץ דם, דיכאון, חרדה וכיבי קיבה – הינו גבוה ביותר בקרב מטפלים, כאשר השונות הגדולה ביותר נצפית עבור השימוש בתרופות לטיפול בחרדה, כך מצא מחקר מאת ה- pharmacy benefit manager (PBM) Express Scripts.
כ- 42 מיליון אמריקאים משמשים כמטפלים לקרובים או חברים והמספר צפוי לגדול משמעותית ככול שעולה הגיל הממוצע של האוכלוסייה.
המחקר מצא כי 63% מהמטפלים בארה”ב הן נשים, 37% הם גברים, וגילם הממוצע הוא 52.
המחקר אף מצא כי:
• בעוד שנוגדי דיכאון צריכים להינטל כפי שנרשמו על מנת להביא לתועלת, ההיענות בקרב המטפלים גרועה יותר מזו הנצפית בקרב לא מטפלים.
• מטפלים מציגים סיכוי גבוה יותר לדרג עצמם כבעלי בריאות לקויה וכלא מאושרים, בהשוואה ללא מטפלים.
• רק אחד מתוך חמישה מטפלים גר באותו בית בו גר המטופל.
• כשליש מהמטפלים בארה”ב מטפלים ביותר ממטופל אחד, כשני שליש מטפלים במטופל שהינו קרוב משפחה מבוגר, אח או חבר, בניגוד לבן זוג או ילד מבוגר.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
