אנשים המצויים בסיכון גבוה לפתח סוכרת מסוג 2 יפיקו תועלת משינוי בהרגלי החיים, אך אנשים עם מחלה קיימת עשויים שלא להפיק תועלת דומה, כך מצאה מטה-אנליזה שפורסמה ב- Annals of Internal Medicine.
עורכי המחקר בדקו שתי קבוצות של מחקרים מסוג מקרה-ביקורת אקראיים: קבוצה אחת של מחקרים שבדקה את ההשפעה של שינוי בהרגלי החיים (דיאטה ופעילות גופנית פלוס מרכיב אחד נוסף לפחות כגון הפסקת עישון או ייעוץ) בקרב אנשים המצויים בסיכון גבוה לפתח סוכרת. הקבוצה השנייה בדקה את השפעת ההתערבות בקרב אנשים עם מחלה קיימת. כל תוכניות ההתערבות נמשכו לאורך שישה חודשים לפחות.
תוכניות ההתערבות היו יעילות יותר מהטיפול המקובל למניעת סוכרת למשך עד 10 שנים לאחר תום תוכנית ההתערבות. אף על פי כן, בקרב אנשים עם מחלה פעילה, שינוי הרגלי החיים לא הפחית משמעותית את הסיכון לתמותה. כמו כן "לא נמצאו ראיות מספקות המעידות כי ההתערבות יעילה למניעת תחלואה קרדיווסקולארית ומיקרו-וסקולארית," ציינו החוקרים.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
