עריכת הסקר כפופה להקצאת מימון. ישראל היא אחת מהמדינות הספורות בעולם שנעדרת מדיניות ברורה בנוגע לניטור היוד, ומעולם לא נעשה בה סקר לבחינת רמות המינרל הזה באוכלוסייה.
בשנים האחרונות הלכו והתרבו הממצאים המעידים על מחסור ביוד בקרב התושבים.
"אני מסתכלת מסביבי ורואה איך אנשים חולים וזה לא צריך להיות ככה", אומרת ד"ר זק-דיציאן. "בעזרת אמצעי כל כך זול ופשוט אפשר לפתור בעיות דרמטיות ונוראיות של הרבה מאוד אנשים. איך זה יכול להיות שאישה באה לרופא עם חוסר איזון בבלוטת התריס, ובודקים את רמות ההורמונים המופרשים ולא את רמת היוד?".
במחקר שביצעו חוקרים מבית החולים ברזילי באשקלון בשיתוף האוניברסיטה העברית בשנים 2010-2003 נמצא כי השימוש בתרופות שנועדו לאזן את בלוטת התריס בקרב בוגרים קפץ מ-2.9 אחוזים ל-4.7. "הגוף שלנו משתמש ביוד בעיקר עבור בלוטת התריס, שמפרישה שני הורמונים שכדי לייצר אותם צריך לקבל יוד", מסביר גיא שלמון, דיאטן קליני ופיזיולוג.
"חוסר ביוד גורם לתת-פעילות של בלוטת התריס, וההשפעה ההורמונלית של זה היא קריטית. הורמוני בלוטת התריס מווסתים את קצב חילוף החומרים בגוף: בתת-פעילות של הבלוטה עלולה להיגרם השמנה, ואילו פעילות יתר עלולה להוביל להרזיה בטווח קצר", היא מסבירה.
ד"ר אביבה זק-דיציאן, תזונאית הוליסטית, פנתה לשרת הבריאות יעל גרמן בבקשה שהמשרד יורה על ניטור רמת היוד של כלל התושבים, "כדי שיתאפשר להתמודד עם בעיות בריאות קשות ושכיחות שייתכן ונגרמות בשל חסר ביוד, ושאפשר לפתור אותן בקלות יחסית ובהוצאה כספית נמוכה", לדבריה. יוד הוא מינרל שמקורו באדמה ובים, וניתן למצוא אותו במזונות כגון אצות ים, דגים, פירות ים, מלח ים וכן פירות וירקות, בהתאם לרמת היוד באדמה שבה גודלו, מוצרי חלב ועוד.
חוסר ביוד עלול להביא לנזק מוחי ולבעיות התפתחות בילדים, במהלך היריון הוא נמצא כגורם להפלות ולמומים מולדים, ואף עלול לגרום לפגיעה באינטליגנציה. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, כשני מיליארד איש ברחבי העולם נמצאים בסיכון לסיבוכים רפואיים הנובעים ממחסור ביוד. אחת הסיבות לתופעת המחסור ביוד היא התפלת מי ים.
בעבר ניסה משרד הבריאות לבחון אם להעשיר ביוד את מלח הבישול ואת מלח השולחן. כיום רק שלושה אחוזים ממלח השולחן המיוצר בישראל מועשרים ביוד. ההערכה היא שכ-75 אחוזים מהמלח הנצרך בישראל אינו טבעי, ומקורו בתעשייה. אלא שלצורך כך היה על המשרד לערוך ניטור רמת היוד באוכלוסייה.
המלצות הצריכה על פי המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית עומדות על 110 מיקרוגרם יוד ביום לתינוקות עד שישה חודשים, ו-130 מיקרוגרם יוד לתינוקות בגיל שבעה חודשים עד שנה. ילדים בגילאים 13-9 זקוקים ל-120 מיקרוגרם יוד ואילו מבוגרים נדרשים ל-150 מיקרוגרם.
נשים הרות אמורות לצרוך 220 מיקרוגרם יוד ביום ונשים מניקות 290 מיקרוגרם. לפי המועצה הבינלאומית לבקרת התופעות הנגרמות ממחסור ביוד, ICCIDD, מדינות שבהן נמצאה כמות יוד מספקת באזרחיהן הן ברזיל, קולומביה, יפן, גאורגיה וארמניה.