מזירת הדעות ב- Themarker:
לעצור את התחרות של הרוקחים ברופאים
רוקחים אינם צריכים ואינם יכולים להחליף רופאים, להפך .
באחרונה “התבשרנו” על הכוונה לשנות בכנסת את תקנות הרוקחים ולאפשר להם לתת מרשמים לחולים הבאים לבתי המרקחת, ולהחליט לגבי הטיפול בהם. מדובר גם במתן מרשמים ראשוניים, על פי החלטת הרוקח, ללא בדיקה ואבחנה שנעשתה על ידי רופא קודם לכן, ולא רק במרשמי המשך שנרשמו על ידי הרופאים.
לכאורה, חידוש מרענן – חיסכון בתורים, ייעול השירות והליכה לקראת החולים והמטופלים. ואולם בפועל נרקחת כאן מרקחת מסוכנת שתפגע בבריאות הציבור, תייצר מצב המסכן את בטיחות ויעילות טיפול הרפואי, וחמור לא פחות – תפגע בפרטיות החולים.
רוקחים אינם צריכים ואינם יכולים להחליף רופאים, להפך. עד היום הבירור של מצב החולה, תשאול, בדיקה, אבחנה וטיפול, נעשו על ידי רופא. ניסיונו של הרופא עשיר – הוא למד 7 שנים בבית ספר לרפואה ועבר עוד 5–6 שנות התמחות, וממשיך ללמוד לאורך כל חייו המקצועיים.
כעת מבקשים להעביר את הבירור והטיפול לרוקחים, אותם אלה שמצופה מהם לבצע זאת למדו פרמקולוגיה בלבד, וגם הכשרה נוספת של 60 שעות שיידרשו לעבור היא רחוקה מאוד מהכשרתם של הרופאים. היעלה על הדעת מצב מעין זה?
עד היום תיק החולה והמידע הרפואי שבו נשמרו בסודיות מקצועית בינו לבין הרופא. כעת עלול להיכנס ביניהם גורם חדש. מי יוכל להבטיח שאותו רוקח או רוקח שיחליפו בעמדה, שיהיה חשוף לגיליון הרפואי במרפאה או ברשת הפארם, אכן אמון על סודיות התיק?
כדי לחסוך כסף לקופות החולים יופנו החולים לטיפול הרוקחים. בריאות הציבור תונח על מזבח הכסף, ותשחרר את הקופות מתשלום על ביקורי החולים אצל הרופאים.
גם הרצף הטיפולי ייפגם. כיצד יועבר המידע מהרוקח לרופא? כיצד יוכל הרופא לעקוב בתשומת לב אחרי מידע שיימסר לרוקח ולשינויים בטיפול שיבצע הרוקח על דעת עצמו? האם בכלל יועבר המידע? איך יידע הרופא המטפל מה קרה לחולה בבית המרקחת?
התקנות החדשות מסתמכות על קיומו של חדר נפרד בבית המרקחת שבו יקבל הרוקח את החולה, יתשאל אותו, יבדוק אותו, יאבחן אותו ויטפל בו. כל מי שביקר אי פעם ברשתות הפארם ואף בבתי המרקחת במרפאות קופות החולים יודע שחדר כזה אינו קיים, ובכלל, התהליך אינו אפשרי: התורים בבית המרקחת ממילא ארוכים מאוד, והצבת רוקח אחד או יותר לביצוע כל המשימות האלה רק תאריך אותם ותסרבל את העבודה.
האחריות לבריאותו של החולה בכל מקרה מוטלת על כתפי הרופא המטפל. הוא זה שעלול לשלם על טעויות שחלילה יקרו כתוצאה מההליך השגוי המוצע. המצב החדש עלול לסבך את מצבם של החולה, הרופא והרוקח.
עירוב הסמכויות והתחומים והמצאת “מקצוע” חדש של “רוקח־רופא” אינם אלא אמצעי לחיסכון בכסף על חשבון החולים. זוהי רק ההתחלה, ובקצב הזה אנחנו עלולים להיתקל בהצעות קשות יותר, שלפיהן גם עובדים אחרים הקשורים באופן כלשהו למקצוע הרפואה ירשמו בעתיד מרשמים לחולים, וכל זאת כדי לקצר תורים ולחסוך כסף.
בשם בריאות החולים יש לתקן את המצב על ידי החזרת רופאים רבים יותר הלומדים באוניברסיטאות בחו”ל לישראל, לחזק את השירות הרפואי, להרחיב ולפתוח פקולטות נוספות לרפואה בבתי הספר לרפואה. כל ניסיון לקיצור הדרך רק יפגע בחולים. יש להשאיר את האבחון והחלטות על טיפול בהם רק בידי האנשים המיומנים לכך – הרופאים.
מאת משה קוסטינר, יו”ר ארגון רופאי שירותי בריאות כללית וסגן יו”ר הר”י
