החוקרים נעזרו בשאלונים על מנת למדוד את צריכת המזונות המטוגנים בשני מחקרי קוהורט שכללו מעל ל- 15,000 מבוגרים. הם אף ייצרו שני ציוני סיכון המבוססים על הימצאותו של פולימורפיזם גנטי המשפיע על ה- BMI.
הנבדקים עם ציוני הסיכון הגנטי הגבוהים ביותר הציגו השפעה שלילית יותר על ה- BMI כאשר השוותה צריכה גבוהה מול נמוכה – שוני השקול להבדל של כיחידה אחת של BMI בין קטגוריות הצריכה השונות. הנבדקים עם ציון הסיכון הגנטי הנמוך ביותר הציגו הבדל של חצי יחידת BMI בלבד בין קטגוריות הצריכה השונות.
הממצאים אושרו במסגרתו של קוהורט נוסף שכלל מעל ל- 20,000 נשים.