טשטוש בקרב חולים במחלות חמורות קשור בסיכון מוגבר לתמותה. המניעה והטיפול בטשטוש באמצעות הגבלת השימוש ב- benzodiazepines, טיפול מהיר יותר, וחזרה למחזור היום-לילה הנורמאלי הופך שגרתי יותר ויותר. אף על פי כן, לא ברור האם טשטוש מהווה גורם עצמאי – ולא רק סמן – לשיעור תמותה גבוה יותר בקרב חולים ביחידות הטיפול הנמרץ.
על מנת לבחון את הסוגיה נערך מחקר פרוספקטיבי שכלל 1112 חולים שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ בהולנד. טשטוש תועד במהלך 26% מימי האשפוז (משך חציון 3 ימים).
חולים מטושטשים, בהשוואה לחולים לא מטושטשים, היו מבוגרים יותר, עם סבירות גבוהה יותר להיות אלכוהוליסטים, עם מחלות חמורות יותר, עם סבירות גבוהה יותר ללקות בספסיס ולהידרש להנשמה מלאכותית בעת אשפוזם. שיעורי התמותה במהלך האשפוז היו גבוהים יותר בקרב חולים מטושטשים (17% מול 7%), אך ההבדל נעלם לאחר התחשבות בהתפתחות חומרת המחלה טרם הטשטוש.
ניתוח מאוחר מצא כי משך הטשטוש היה קשור עם עלייה קלה בשיעורי התמותה, אך הנ”ל הושפע ממשך השהייה בטיפול הנמרץ.
