שינויים התנהגותיים עשויים להקדים שינויים קוגניטיביים ופונקציונאליים בקרב חולי דמנציה

דיכאון בקרב חולי אלצהיימר ודמנציה הינו תופעה ידועה ומתועדת, אך עדיין לא ברור האם הנ"ל הינם תוצאה של אותו תהליך נוירו-פתולוגי או האם האחד הוא הגורם לשני. דיכאון תגובתי עשוי להיות פועל יוצא של פגיעה בזיכרון, אך מנגד, סימנים וסימפטומים הקשורים לדיכאון (לדוגמא, הפרעות שינה ובדידות) מהווים גורמי סיכון להתדרדרות המצב הקוגניטיבי.

על מנת לבדוק היארעות של סימפטומים דיכאוניים המתרחשים טרם ההידרדרות הקוגניטיבית בדקו החוקרים 2416 נבדקים מגיל 50 ומעלה, ללא פגיעה קוגניטיבית בתחילת המחקר. לאורך 7.5 שנות המעקב, 1218 סווגו כסובלים מפגיעה קוגניטיבית. הנ"ל השוו עם 1198 נבדקים ללא פגיעה קוגניטיבית.

החוקרים מצאו כי סימנים וסימפטומים, כולל הפרעות שינה, עצבנות, דיכאון, חרדה, אפאטיות ושינויים בתיאבון הופיעו מוקדם יותר בקרב נבדקים עם הידרדרות קוגניטיבית.