בילדים (מתחת גיל 15 שנה) בשעה 0800 בצום: 0.4-2.2 ננוגרם למיליליטר; במבוגרים בשעה 0800 בצום: 0.5-2.5 ננוגרם למיליליטר. שעתיים לאחר ארוחה רמת C peptide במבוגרים עולה ל-1.2-3.4 ננוגרם למיליליטר. שעתיים לאחר העמסת סוכר רמת C peptide מגיעה ל-2.0-4.5 ננוגרם למיליליטר. 

מטרת הבדיקה

בדיקת רמת פפטיד C משמשת לבדיקת תפקוד הלבלב ותנגודת לאינסולין והיא מראה כמה אינסולין מייצר הגוף. לבדיקה זו יש משמעות בעיקר לקביעת הטיפול התרופתי המתאים לסוכרת מסוג 2. מדידת C-peptide עוזרת להבחין בין סוכרת type 1 לסוכרת type 2, עוזרת להבין את הסיבה להיפוגליקמיה, ובמקרים של שאת של הלבלב (אינסולינומה) משמשת הבדיקה לניטור השאת, או לבחינה של תוצאות ניתוח להרחקת השאת.

בסיס פזיולוגי

תאי β של איי לנגרהנס בלבלב המהווים כשלושה רבעים מאיים אלה, מייצרים פּרוֹ-אינסולין המורכב משרשראות פוליפפיטדיות A ו-B ומפפטיד ביניים המקשר את שני אלה, הידוע כ-Connecting peptide או C peptide, והמכיל בממוצע 31 חומצות אמיניות בבעלי חיים שונים, ומשקלו המולקולארי כ-3,000 דלטון. הישות של C peptide התגלתה רק ב-1967 על ידי Donald Steiner, שהדגים לראשונה שבעת הביקוע הפרוטאוליטי, כמויות מולאריות זהות של אינסולין ושל C peptide מופרשות יחד לדם. ממצא זה נותן תוקף למדידת C peptide בפלזמה כדי להעריך את תפקוד תאי β בחולי סוכרת בהם מדידה ישירה של אינסולין עלולה להיות פחות מדויקת, הן בגלל נוגדנים הנוצרים אצלם כנגד האינסולין האקסוגני, נוגדנים הנקשרים במחזור הדם בחלקם למולקולות האינסולין, הן כיוון שמטופלים אלה מכילים בדמם אינסולין אקסוגני, והן כיוון שתקופת מחצית החיים של C peptide היא 30 דקות, או ארוכה פי 8 בערך מזו של אינסולין (4 עד 6 דקות). ל-C peptide אין כלל פעילות דמויית-אינסולין, וכיוון שאינסולין אקסוגני תרופתי המוזרק לחולי הסוכרת אינו מכיל C peptide, אין כל מניעה למדוד את האחרון גם באלה המטופלים באינסולין בעת הטיפול.

בעוד ש-C peptide מתפנה מהדם דרך הכליות, אינסולין מתפנה מהדם דרך הכבד. זו הסיבה להפרש הגדול בתקופות מחצית החיים של C peptide בהשוואה לאינסולין. עובדה זו מכתיבה שבכל רגע נתון רמת ה-C peptide בדם גבוהה פי 7-8 יותר מרמת אינסולין. נתון זה אף קובע שרמת C peptide בדם עלולה להיות מושפעת מתפקוד הכליות, באופן שתפקוד לא תקין יגרום לרמות מוגברות של C peptide בדם. כאשר בודקים את רמת פפטיד C יש לבצע במקביל בדיקה של רמת הגלוקוז בדם. אין משמעות לתוצאה של רמת הפפטיד מבלי לדעת את רמת הגלוקוז בדם באותו הזמן.
למה משמשת בדיקת C peptide? בדיקה זו משמשת כמדד עקיף להערכת רמת יצירת אינסולין בלבלב. נהוג לבצע בדיקה זו בשלבים הראשונים של אבחון סוכרת במטופל חדש, שכן בעזרת בדיקה זו ניתן לאבחן את סוג הסוכרת. בסוכרת סוג 1, רמת ה-C peptide מאד נמוכה מאחר והלבלב כמעט ואינו מיצר אינסולין. אם כי תיתכן תקופת “ירח דבש” בו הלבלב עדין מייצר מעט אינסולין ולכן רמת פפטיד C תהיה נמוכה למרות רמה גבוהה של גלוקוז. בסוכרת סוג 2, או בעמידוּת לאינסולין, הלבלב עדין פעיל ומיצר אינסולין. בגלל התנגודת לאינסולין, התאים אינם מגיבים לאינסולין כראוי והלבלב מייצר עוד ועוד אינסולין. לכן רמת C peptide תהיה רגילה או אף גבוהה מהרגיל. במהלך מתמשך של סוכרת סוג 2, כאשר תאי β הטורחים יתר על המידה לייצר כמות מוגברת אינסולין, הולכים ו”נחלשים”, גם חולים אלה מגיעים למצב של חסר בייצור אינסולין והזדקקות לזריקות של הורמון זה. גם התרחיש האחרון יכול להיעזר במדידת C peptide כאינדיקציה לדעיכה בפעילות התאים מייצרי אינסולין.

מדידת C peptide מתבקשת גם לברור הסיבה להיפוגליקמיה. תסמינים לרמת חסר של גלוקוזה יכולים להיגרם ממינון יתר של אינסולין, מצריכת אלכוהול, ממצבים גנטיים של חסר באנזימי כבד, ממחלת כבד או כליות, וכמובן כתוצאה מאינסולינומה, בה תאי הלבלב מייצרים כמות מוגברת של אינסולין בגלל גידול בלבלב, וממילא תהיה מוגברת רמת ה-C peptide. בעזרת בדיקה זו ניתן לקבוע האם הגידול הוסר לחלוטין.

פענוח תוצאות הבדיקה

רמות גבוהות יחסית של C peptide וכן של גלוקוז נמצאות כאמור באנשים עם סוכרת סוג 2. לעומת זאת, רמה גבוהה של C peptide ושל גלוקוז בדם מעידים או על אינסולינומה, או על טיפול בתרופות ממשפחת ה-sulfonylurea או meglitinides. כמו כן ניתן למצוא רמות גבוהות של C peptide במצבי היפוקלמיה, בהריון, בכשל כליות ובמחלת Cushing.
רמות נמוכות של C peptide וגם של הסוכר בדם נמצא במחלת כבד, בהדבקות חמורות עם פתוגנים שונים, במחלת אדיסון ובטיפול באינסולין. רמה נמוכה של C peptide ורמה גבוהה של סוכר בדם, נמצא באנשים עם סוכרת סוג 1, או באלה בהם הורחק הלבלב בשלמותו בניתוח במצב של סרטן הבלוטה, ואז לא ניתן לגלות פפטיד זה בדם.
יש מצבים בהם נבדקים שבדמם רמה תקינה לחלוטין של C peptide, ובהם רמות הגלוקוז בדם גבוהות במיוחד לאחר ארוחות. מצבים אלה ניתן למצוא במקרי סוכרת MODY-1 או MODY-3, דהיינו מקרים נדירים של סוכרת מבוגרים המופיעה אצל צעירים (Maturity Onset Diabetes of the Young). ואריאנט זה מופיע בדרך כלל מתחת גיל 25 שנה ללא עודף משקל, ללא קטואצידוזיס, ועובר בתורשה מהורה לצאצא, מה ששולל סוכרת סוג 1. בסוג סוכרת זה יש ליקוי בתאי β הקשור למוטציה בגן HNF4A על כרומוזום מספר 20. בבלוטת הלבלב מושפע ביטויָם של הגנים ליצירת אינסולין והגן לטרנספורטר העיקרי של גלוקוז (GLUT2). בסוכרת מטיפוס MODY, למרות שתאי β מייצרים אינסולין באופן תקין בשנות הילדות, יכולת ייצור זו דועכת בהמשך. מופיעה סוכרת בצורת היפרגליקמיה עיקשת בשנות ה-20 בדרך כלל, והחסר של אינסולין הולך ומחמיר. רבים מהנפגעים בסוכרת MODY מטופלים ב-sulfonylurea משך שנים לפני שהם נזקקים לטיפול באינסולין.

הוראות לביצוע הבדיקה

בדיקת הדם מתבצעת במחנה כימית ועדיף לעשותה בצום, ואם זה לא מסתייע לציין בהבאת הבדיקה כמה שעות חלפו מהארוחה האחרונה.