מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מוצא כי רוקחים ערבים משתלבים היטב בשוק העבודה הישראלי, אך ההשתלבות מלווה בקשיים רבים יותר מאשר בקרב רוקחים יהודים. לאור זאת, המחקר מציע צעדי מדיניות שיסייעו לצמצום הפערים בינם ובין הרוקחים היהודים.
מממצאי המחקר:
• יותר משליש מכלל הזכאים לרישיון לעסוק ברוקחות (יהודים וערבים) מאז 2005 הם בוגרי לימודים בירדן.
• בין רוקחות יהודיות לערביות יש פערי שכר גבוהים, הנובעים כנראה מפערי ותק ודרגות ניהול: כל הרוקחות הערביות שנבדקו משתכרות פחות מ-10,000 שקלים בחודש, לעומת כ-40% מהיהודיות בלבד. לעומתן, בקרב הגברים שנבדקו כמעט אין פערי שכר בין יהודים וערבים.
• יחסי העבודה והאינטראקציות היום-יומיות בין רוקחים יהודים לערבים מתוארים כחיוביים, ואף מביאים ליצירת קשרים חברתיים ולהפחתת דעות קדומות.
• משך חיפוש ההתמחות הממוצע בקרב בוגרי לימודי רוקחות ערבים ארוך בהרבה מאשר בקרב יהודים, בעיקר בקרב בוגרי מוסדות לימוד בחו"ל.
מחקר חדש שערכו החוקרים פרופ' נח לוין-אפשטיין, פרופ' אלכסנדרה קלב, ארז מרנץ ושמרית סלונים עבור מרכז טאוב מבקש לבחון כיצד משתלבים ערבים וערביות משכילים בשוק העבודה בישראל. כדי לבדוק זאת מתמקד המחקר במקצוע הרוקחות, היות שבעשור האחרון נכנסו למקצוע ערבים רבים ושיעור גבוה מהם עובדים בעסקים בבעלות ובניהול של יהודים. החוקרים ביקשו להצביע על יתרונותיו של שילובם השוויוני של ערבים משכילים בשוק העבודה, וביניהם תרומה ניכרת לפיתוח הכלכלה הישראלית והגברת ההיכרות ההדדית בין ערבים ליהודים, שעשויה לנטרל דעות קדומות ולמנוע עוינות. לצד זאת, מהמחקר עולה כי דרכם של הרוקחים הערבים להשתלבות במקצוע נתקלת בכמה קשיים – החל בשלב ההתמחות וכלה באפשרויות הקידום המוגבלות – והחוקרים מציעים כמה צעדי מדיניות שיוכלו לסייע בהתגברות על הקשיים.
המחקר כולל ראיונות עומק עם רוקחים, מנהלים ובעלים של בתי מרקחת, והציטוטים לקוחים מדבריהם (כל השמות בדויים).