המחקר הפרוספקטיבי כלל 80,309 תאומים מונוזיגוטים ו- 123,382 תאומים דיזיגוטיים מאותו מין מדנמרק, פינלנד, נורווגיה ושוודיה, אחר התאומים נערך מעקב לאורך 32 שנים בממוצע. 50,990 מהנבדקים מתו מסוג כשלהוא של סרטן.
סה"כ אובחנו 27,156 מקרי סרטן בקרב 23,980 נבדקים, שיעור היארעות כולל של 32%. סרטן אובחן בשני התאומים בקרב 1,383 תאומים מונוזיגוטים ו- 1,933 תאומים דיזיגוטים. מהם, 38% מהמונוזיגוטים ו- 26% מהדיזיגוטים אובחנו עם סרטן מאותו סוג. סיכון מוגבר לסרטן נצפה בקרב תאומים שאחיהם לקו בסרטן – סיכון גבוה ב- 5% נצפה בקרב דיזיגוטים ו- 14% בקרב מונוזיגוטים, בהשוואה לכלל האוכלוסיה. עבור מרבית סוגי הסרטן נמצא סיכון משפחתי והסיכון הכללי היה גבוה יותר בקרב תאומים מונוזיגוטים מדיזיגוטים.
החוקרים סיכמו: סיכון מוגבר לסרטן נצפה בקרב משפחות, הן סיכון כולל והן סיכון לסוגים ספציפיים ובהם – ערמונית, מלנומה, שד, שחלות ורחם. הממצאים בנוגע לסיכון התורשתי לסרטן עשויים לסייע להדרכת המטופלים ולייעוצם בנוגע לסיכון לסרטן.